חזקיהו, נפתלי
נפתלי (חזקי), בן שרה ורפאל, נולד ביום כ"ג בחשון תשי"א (3 בנובמבר 1950) במשהד שבפרס, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1951. המשפחה התיישבה בבני-ברק ושם גם החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "מעלות"; אחרי-כן המשיך בלימודיו בישיבת "נחלים" בפתת-תקוה ובישיבת "בני-עקיבא" בנתניה. נפתלי היה חובב ספורט ונלהב למשחקי הכדורגל והכדורסל. הוא היה עלם אופטימי ועליז. תמיד היה שמח וחייכן, שובב ונמרץ מאוד. מטבעו היה חברותי וקל להתיידד, והכל הכירוהו כאדם בעל אורך רוח, טוב-לב, ותרן וסלחן. הוא לא היה גאוותן, סלד מהתנשאות ואהב את הפשטות.
נפתלי גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 196
לאחר שהשתחרר מהשירות הסדיר המשיך ללמוד במדרשה למינהל, אך לא זכה להשלים את לימודיו. כחודשיים לפני שפרצה מלחתמת יום-הכיפורים נשא את חברתו אליס לאישה. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו, ורחש להם כבוד רב, ולאשתו היה בעל אוהב וחבר טוב. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס נפתלי ונשלח עם יחידתו, גדוד סיור 87 לגזרה המרכזית של חזית סיני, והשתתף בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים. בקרב הקשה והאכזרי להקמת ראש הגשר לצליחת תעלת סואץ שהתחולל ביום כ' בתשרי תשל"ד (15-16 באוקטובר 1973) כאשר גדוד הסיור מוביל את כל הכוחות עם הטנק של נפתלי בחוד, נפגע הטנק. זה היה תוך נסיון לסייע לגדוד טנקים אחר שנפגע קשה והיה נתון ללחץ כבד מהאויב. הטנק של נפתלי התפוצץ והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל (איזור ה' חלקה 4, שורה 1, קבר 7). השאיר אחריו אישה, אב, אם, שני אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל.