יוסף, בן זוהרה וחיים, נולד בשנת תשי"ב (1952) בקזבלנקה שבמרוקו ועלה עם משפתתו ארצה בשנת 1955. המשפחה קבעה את מושבה באשקלון, ויוסף סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר באשקלון. אחרי-כן למד בבית-ספר מקצועי באשקלון וסיים בו שתי שנות לימוד, ולבסוף הלך ללמוד בבית-הספר לקציני-ים בניצנים. בשעות הפנאי בתקופת הלימודים נהג יוסף לעסוק בספורט והתמסר במיוחד למשחק הכדור-יד ואף היה חבר בנבחרת אשקלון בענף ספורט זה. יוסף היה בעל גוף מוצק, חברותי, ובעל מזג נעים. הוא היה חביב על חבריו ובזכות מרצו וחביבותו היה הרוח החיה בחוג ידידיו. תמיד השתדל לעזור לחלש ולסייע לכל אדם ככל יכולתו.

יוסף גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1970 והתנדב מלכתחילה לשרת ביחידה קרבית. לאחר שעשה טירונות בחיל רגלים, השתלם בקורס חרמ"ש ולאחר הקורס נשלח לקורס סיור, ובתום קורס זה הוצב בתפקיד סייר בפלוגת סיור בחיל השריון. בתקופת שירותו בפלוגה היה יוסף חייל אחראי, יעיל ומסור לתפקידו, וזכה ל- "אות השירות המבצעי". כשהיה בא הביתה, מעולם לא התלונן על תנאי השירות, ולמעשה מיעט בדיבור לגבי קשיו וחויותיו בצבא.

בראשית פברואר 1973 שוחרר יוסף מהשירות הסדיר, והוצב לשירות מילואים ביחידת סיור. לאחר שחרורו עבד והתפרנס מיגיע כפיו, ובשעות הפנאי הקדיש מזמנו לנוער במקום, והיה מאמן את הצעירים בתרגילי ג'ודו וספורט.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס יוסף ביחד עם גדוד המילואים שלו, גדוד סיור 87. בקרב הקשה והאכזרי להקמת ראש הגשר לצליחת תעלת סואץ שהתחולל ביום כ' בתשרי תשל"ד (16 באוקטובר 1973) לפנות בוקר, באיזור "החווה הסינית" נפגע יוסף, טופל על ידי הצוות הרפואי בשדה הקרב ופונה לעורף, אך באותו יום נפטר מפצעיו בבית החולים. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל (איזור ה', חלקה 4, שורה 4, קבר 12). השאיר אחריו הורים ואח. אחרי נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.