לוי (מדהלה), שלמה
שלמה, בן סעידה ולוי, נולד בשנת תש"ט (1949) בחידאן שבתימן ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1953. בהגיעה ארצה שוכנה משפחת לוי במעברת גבעת ברנר. מצבה הכלכלי של המשפחה היה ירוד ותנאי חייה קשים עד מאוד. שלמה למד בבית-הספר היסודי "אוהל מאיר" בקרית עקרון, ולמרות התנאים הכלכליים הקשים, ומצבה הכספי של משפחתו, סיים את לימודיו היסודיים ועבר לבית-הספר התיכון בישיבת "בני עקיבא" באשדוד. אולם לאחר שנת לימודים אחת בישיבה החליטה הנהלת בית-הספר לפרק את כיתתו של שלמה והוא החליט להשלים את לימודיו העל-יסודיים והלך לישיבת "קרית וולפסון" בבאר שבע. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים ועמד בהצלחה רבה בבחינות הבגרות. החליט שלמה להגשים את חלומו וללמוד את מקצוע ההוראה. כדי להיות מורה. אז הלך לסמינר למורים "ליפשיץ" בירושלים ונרשם ללימודי ההוראה. שלמה הצטיין מאוד בלימודיו, במיוחד בעבודה מעשית, דהיינוי הוראה בכיתה ובלימודי החוג שלמד תלמוד ומחשבת ישראל. מורו של שלמה בחוג לתלמוד סיפר עליו כי "מעולם לא ישב בכיתתי תלמיד בעל מחשבה בהירה, ראש מבריק, ושכל מפולפל כשלמה". ואכן הוא סיים שם את לימודיו בהצלחה והוענקה לו תעודת הוראה. כאשר תמו שנות לימודיו והיה מוסמך להוראה, נצבו בפני שלמה שתי אפשרויות: לשרת בצה"ל או ללמד ביישוב-ספר, במקום השירות הצבאי. שלמה בחר לשרת את המדינה ולהתגייס לצה"ל. מנהל הסמינר הזמין אותו לשיחה בעקבות החלטתו להתגייס וניסה לשכנעו שיבחר באפשרות ללמד ביישוב-ספר, כי ידע שחלומו של שלמה היה ללמד ולעסוק בחינוך. אך שלמה אמר: "תחילה אשרת את עמי ואתגייס לצה"ל, וכשאסיים את השירות, אלך ללמד ביישוב-ספר".
שלמה גויס לצה"ל בתחילת אפריל
במחצית אוגוסט
במלחמת יום-הכיפורים לחם שלמה כתותחן טנק עם יחידתו, גדוד סיור 87, בגזרה המרכזית של חזית סיני, בקרבות הבלימה וההבקעה. אור ליום כ' בתשרי תשל"ד, בלילה בין ה- 15 ל- 16 באוקטובר 1973, בקרב הקשה והאכזרי להקמת ראש הגשר, כאשר גדוד הסיור מוביל את כל כוחות האוגדה במבצע הצליחה הקרוי "אבירי-לב", נפגע הטנק של שלמה באזור "החווה הסינית" והוא נהרג יחד עם כל חבריו לצוות. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברחובות (חלקה 3, שורה 4, קבר 3). השאיר אחריו אב, אם, אח ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.