דניאל (דני), בן ג'ורג'יה ואברהם, נולד ביום ה' באלול תש"י (18 באוגוסט 1950) בירושלים. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר על-שם מנחם אוסישקין בירושלים, ואחרי-כן סיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר על-שם מאיר בויאר בירושלים, במגמה הריאלית. דני, כפי שקראו לו בני משפחתו וחבריו, גדל באחת השכונות הלא-מטופחות של העיר. אחוז התלמידים העומדים בדרישות הלימודים והמתמידים בהם בשכונתו הוא נמוך, ודני היה מהיחידים שלמדו יותר משתים-עשרה שנים. כבר בהיותו תלמיד בבית-הספר היסודי הכירו מוריו בכישרונותיו ושלחוהו לחוגים שקיימה עיריית ירושלים, לתלמידים מצטיינים. בחוגים אלה הוכשר לקראת הלימודים התיכוניים, והדבר סייע לו לעמוד ברמה הגבוהה שנדרשה בהם. דני אהב את הלימודים ורצה בהם, אך יחד עם זאת הכיר במצב הכלכלי הקשה ששרר בבית. בהיותו בעל מצפון ומתחשב, סבר שמוטב לו להפסיק לפי שעה את הלימודים ולסייע בפרנסת המשפחה, עד שתגיע העת להמשיך בהם. אולם הוריו, שידעו על אהבתו ללימודים והכירו בכישרונותיו, הצליחו לשכנעו שימשיך ללמוד בבית-הספר התיכון. דני סיים את הלימודים בבית-הספר התיכון בהצלחה. הישגיו היו תוצאה של כישרון רב ורצון עז לקנות השכלה, שנצטרפו אליהם עידודם של ההורים, שלא חסכו ממנו דבר ועמדו לימינו בשעות של משבר וקשיים בלימודים. הצטיינותו בכל תחומי פעילותו לא התבטאה בדיבורים, כי אם בעשייה שקטה ורצופה. בזכות צניעותו וענוותנותו התחבב על חבריו ללימודים ולשכונה, ואף על פי שהיה נער שקט התבלט תמיד בכל תברה. הוא הצליח לקשור קשרי ידידות עמוקה עם חברים, קשרים שנבעו מתוך התחשבותו בזולת ומתוך יחס הכבוד שרחש לבריות. דני, שהחיוך לא סר מעל שפתיו, היה מקור גאווה למשפחה, ועמוד התווך בחייה. חלק משעות הפנאי שלו הקדיש לספורט, וביחוד למשחק הכדורגל. אולם את עיקר שעות היום הקדיש ללימודים, גם אלה שנדרשו בבית-הספר וגם לימודים עצמיים להרחבת אופקיו, בעיקר בסיוע ספרים רבים שקרא.
 

דני גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1969 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס למפקדי טנקים הוצב ביחידת שריון כמש"ק טנק "פטון". את מרבית תקופת שירותו עבר בסיני, והשתתף במלחמת ההתשה בגזרת תעלת סואץ.
 

לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר הוצב ביחידת מילואים והיה נקרא לתקופות של שירות מילואים פעיל. משחזר לחיים האזרחיים החליט דני להמשיך בלימודים גבוהים. הוא התקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים, ובחר ללמוד בחוגים לכלכלה וסטטיסטיקה. במשך השנה הראשונה ללימודים השקיע מאמצים רבים כדי לשמור על מקומו בין התלמידים הראשונים בכיתה, והצליח להיות תלמיד בולט ואהוב, וחבר אהוד על שאר הסטודנטים. הוא התכונן ארוכות לבחינות סוף השנה, ולמרות שנקרא לתקופת מילואים ארוכה, סמוך למועד הבחינות, הצליח להשלים את החסר, ללמוד ולקרוא בכל רגע פנאי וכך ניגש לבחינות מוכן ועמד בהן בהצלחה.
 

במלחמת יום-הכיפורים השתתף דני בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני עם יחידתו, גדוד סיור 87. אור ליום כ' בתשרי תשל"ד, בלילה בין ה- 15 ל- 16  באוקטובר 1973, בקרב הקשה והאכזרי להקמת ראש הגשר, כאשר גדוד הסיור מוביל את כל כוחות האוגדה במבצע הצליחה הקרוי "אבירי-לב", נפגע הטנק של דני באזור "החווה הסינית" והוא נהרג יחד עם כל צוותו. כשבועיים לאחר מכן נמסרה למשפחתו הודעה שהוא נעדר. רק לאחר חודשיים של חרדות, תקוות וחששות, נודע להם שדני אמנם נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל (אזור ד', חלקה 2, שורה 7, קבר 7). השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל.