פרידמן, עמירם
עמירם, בן רבקה ושמואל ז"ל, נולד ביום כ"ז בניסן תש"ז (17 באפריל 1947) בקיבוץ שפיים. הוא למד בבית-הספר היסודי במשק, ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-חקלאי בקיבוצו. עמי, כפי שכינוהו בני משפחתו וידידיו, השתלב יפה בחיי הקיבוץ. הוא היה פעיל מאוד בחיי החברה של בני גילו ומאחר שהיה צנוע מטבעו, לא ניסה להתבלט ולא נטה לדבר על הצלחותיו. מילדותו נטה לעבודת כפיים אמנותית, הרבה לעבוד בעץ ובמתכת ולעתים קרובות הביע את רצונו לפתוח בית-מלאכה ובית-ממכר לעבודות מתכת דקורטיביות. הוא היה פעיל גם בתנועת "הנוער העובד והלומד" והשתתף בקביעות באימוני הגדנ"ע. אבל מכל עיסוקיו אהב במיוחד את הספורט ובעיקר אהב לשחק בכדורסל. בקיבוץ היה חבר ב- "הפועל", וכשעבד בקואופרטיב "אגד" כעבור שנים, שיחק בקבוצת הכדורסל של הסניף. אהבתו לספורט הייתה כה גדולה, עד שגם השעות הנוספות שעבד וגם הדאגה לאשתו ולבנו, לא מנעו ממנו להשתתף בכל אימוני הקבוצה ובכל משחקיה. חבריו למשחק הכדורסל מעידים עליו שהיה שחקן מצטיין ותרם רבות לרמתה הגבוהה של הקבוצה.
עמירם גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט
בגמר שירותו הסדיר נשא אישה ועזב את המשק. תחילה עבד במכרות הנחושת בתימנע ואחרי כן התל לעבוד בקואופרטיב "אגד". הוא לא חסך כל מאמץ כדי להבטית עתיד כלכלי איתן למשפחתו, ואמנם זמן מה לפני פרוץ מלחמת יום-הכיפורים, נתקבל כחבר בקואופרטיב. גם חבריו לעבודה ציינו את צניעותו ואת יושרו כתכונות הבולטות ביותר באופיו. מעולם לא סיפר על עברו הצבאי ולא התפאר בציונים-לשבח שהוענקו לו על שירותו. כפי שמילא את תפקידיו בצבא בשקט, כמעט בהיחבא, כך גם בעבודתו מילא את כל המוטל עליו ללא דופי ומתוך תחושת אחריות.
במלחמת יום-הכיפורים היה מפקד מחלקת הסיור המובילה בפלוגה ב' של גדוד סיור 87. פלוגה זו נחשבה לפלוגה המובילה של הגדוד ולכן קבלה פלוגה זו את המשימות הקשות והמסובכות. בסיור מאחורי קוי האויב לאיתור ה- "תפר" בין הארמיות המצריות ביום ה- 9 באוקטובר 1973 היתה זו פלוגה ב' עם עמי בתוכה שהובילה את היחידה, ובלילה בין ה- 15 ל- 16 באוקטובר 1973, אור ל- כ' בתשרי תשל"ד, בקרב הקשה והאכזרי להקמת ראש הגשר לצליחת תעלת סואץ, כאשר גדוד הסיור מוביל את כל כוחות האוגדה במבצע הצליחה הקרוי "אבירי-לב" ובחוד כל הכוח הצה"לי נע עמי בנגמ"שו, נפצע עמי באחת מעיניו. הוא נחבש, והמשיך להילחם בראש מחלקתו. לפנות בוקר נפגע הנגמ"ש שלו שנית, ורק אז הסכים להתפנות לעורף לטיפול יחד עם פצועים אחרים. בדרך ליחידת הרפואה נפגע הנגמ"ש פגיעה ישירה מטיל מצרי ועמי נהרג יחד עם כל חבריו בנגמ"ש, אנשי צוות ופצועים יחד. עמירם הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ שפיים. השאיר אחריו אישה ובן, אם ושלוש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.