קלה, אשר-אהרן
אשר, בן רינה וליאון מניצולי השואה, נולד ביום כ"ט באדר א' תש"ח (10 במרץ 1948) בבואנוס איירס שבארגנטינה, ועלה ארצה עם עליית הנוער בשנת 1963. הוא למד בבית-ספר יסודי-כללי ובבית-ספר יהודי של אחר-הצהריים בבואנוס איירס, והמשיך את לימודיו שם, בבית-ספר ממלכתי למסחר. אחרי שעלה ארצה התחנך במוסד "נעורים" ליד כפר ויתקין, שם למד שנתיים אלקטרוניקה, ובקורס קדם-צבאי חד-שנתי לחשמלאות רכב. אשר היה תלמיד מצטיין וילד שקט וחברותי. הוא התחבב על מוריו והיה אהוב על חבריו. בנעוריו היה חבר במועדון "מכבי" בבואנוס איירס והשתתף בפעולות הספורט שנערכו בו. גם בארץ עסק בספורט בשעות הפנאי. אשר אהב לקרוא ספרות ספרדית ועברית. הוא אהב את החיים בכל נפשו, היה מסור מאוד להוריו, חלק להם כבוד רב ותמיד דאג להם.
אשר גויס לצה"ל בראשית אוקטובר 1966 והוצב לחיל החימוש. לאחר הטירונות עבר מבחן מקצועי והוצב כחשמלאי רכב בסדנאות גייסות השריון. כן השתלם בקורס לעזרה ראשונה. במלחמת ששת הימים עסק כטכנאי רכב בתיקון טנקים ובטיפול בהם. בתעודת השחרור מהצבא צוין כבעל רמה מקצועית גבוהה.
אחרי שסיים את שירותו הסדיר והוצב לשירות מילואים, השתלם בקורס לתפעול בית מלאכה
נייד. אחרי-כן התנדב לשרת בפלוגת טנקים והוצב ביחידת סיור בחיל השריון. לאחר
שהשתחרר מהצבא, עבד בתעשייה האווירית וסיים קורס לחשמלאות מטוסים. בראשית
כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים הצטרף אשר ליחידתו, גדוד סיור 87, והשתתף עמה בקרבות הבלימה בסיני. בקרב הקשה והאכזרי להקמת ראש הגשר לצליחת תעלת סואץ שהתחולל ביום כ' בתשרי תשל"ד (16 באוקטובר 1973) לפנות בוקר, באיזור צומת הצירים "טרטור-לכסיקון", ליד "החווה הסינית" כאשר אשר עם חבריו לצוות הנגמ"ש עסק בפינוי פצועים, נפגע הנגמ"ש שלהם פגיעה ישירה מטיל מצרי ואשר נהרג יחד עם כל מי שהיה בנגמ"ש, אנשי צוות ופצועים יחד. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול (איזור 1, חלקה 5, שורה 5, קבר 15). השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.