יעקב, בן דבורה ויוסף, נולד ביום ב' בכסלו תשי"ב (1 בדצמבר 1951) ברמלה. הוא למד בבית-הספר היסודי "אריאל" ובבית-הספר התיכון ברמלה-לוד, ונחשב תלמיד מצטיין, שקדן וחרוץ. מילדותו אהב לקרוא, ובעיקר הרבה לקרוא ספרי מדע. הוא היה מנוי על פרסומים שונים בנושאים מדעיים ועל כתבי-עת שעסקו בענייני צבא ותעופה. יעקב אהב לצייר והרבה לבקר בתערוכות של ציירים ופסלים. כן עסק בספורט והרבה לצפות במשחקי כדורגל וכדורסל. מטבעו היה צעיר עליז וחברותי, בבית-הספר היו לו חברים רבים והוא היה קשור מאוד למשפחתו.

יעקב גויס לצה"ל במחצית פברואר 1970 והוצב לחיל השריון. הוא היה חייל מסור ואחראי וסיים את כל הקורסים כחניך מצטיין. את רוב תקופת שירותו הסדיר עשה בגזרת התעלה כאיש צוות טנק.

לאחר ששוחרר מהשירות, נרשם והתקבל ללימודים בפקולטה לכלכלה של האוניברסיטה העברית בירושלים. הוא שירת במילואים ביחידת טנקים, שבה זכו הוא ואנשי צוותו לטנק בתעודת הצטיינות כ- "צוות הטנק המצטיין". בתקופת הלימודים עבד בערבים במפעל "תדיראן" וכן למד את תורת המחשבים.

במלחמת יום הכיפורים שירת כאיש צוות טנק. יחד עם יחידתו, גדוד סיור 87, השתתף בקשים שבקרבות בגזרה המרכזית של סיני: קרבות הבלימה, קרב התקפת הנגד ליד "טלויזיה", קרב הפריצה וההבקעה אל עבר תעלת סואץ, קרב בלימת השריון המצרי מדרום ל-"לקקן" והקרבות לטיהור החיץ החקלאי שממערב לתעלת סואץ. ביום כ"ו בתשרי תשל"ד, (22 באוקטובר 1973) נשלחו שלושה טנקים, ביניהם הטנק של יעקב, ממש בדקות האחרונות לפני כניסת הפסקת האש לתוקפה, בראש כוח של צנחנים אל תוך כפר במבואות הדרומיים של איסמעיליה. תוך דקות ספורות נפגעו כל שלושת הטנקים מפצצות אר.פי.ג'י שנורו מתוך בתי הכפר ממרחק קצר. יעקב קיבל פקודת נטישה ממפקד הכח, קפץ מהטנק, נפגע ונהרג. הוקם קבר אחים לו ולעוד שלושה מאנשי צוותי שלושת הטנקים בבית העלמין בקרית שאול (איזור 1, חלקה 9, שורה 1, קבר 27). השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.