רוברט (רוני), בנם יחידם של מרתה וארנולד (אברהם), מניצולי השואה, נולד ביום י"ג בסיון תש"י (31 במרץ 1950) בבודפשט שבהונגריה, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1957. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם יוסף טרומפלדור ובבית-הספר התיכון על-שם הנרייטה סולד בנהריה, במגמה הביולוגית. רוברט היה תלמיד מצטיין ואהוב על מוריו ועל חבריו. מוריו סיפרו עליו, שהיה "מבורך באינטליגנציה טבעית, ורעיונותיו מעניינים מאוד ומקוריים. היה בו ביטחון עצמי. האתגר, שבעזרתו התגבר על קשייו, היה ראש מעייניו בלימודיו" הוא הרבה לקרוא ספרות בתחומים שונים, אך בעיקר התעניין בספרי פילוסופיה. רוברט היה אדם חברותי מאוד וקל להתיידד, מכניס אורחים, ואיש שיחה, טוב-לב היה ומוכן תמח לעזור לזולת, ולא השיב רקם פני אדם שביקש את עזרתו; מטבעו היה גלוי-לב, ישר מאוד ובעל-מצפון. תמיד עמד בהבטחותיו והיה אופטימי, שמח ובעל חוש הומור מצוין. יחד עם זאת היה עקבי ומתמיד ושאף לשלמות בכל מעשיו. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו, רחש להם כבוד והערכה והתחשב בדעתם.

רוברט גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1968 והוצב לחיל-הקשר. לאחר הטירונות השתלם בקורס לאלחוטנים, והתנדב לשרת כקשר בסיירת שריון. ביחידתו נחשב חייל טוב וממושמע ומפקדיו ידעו שכל מה שיוטל עליו ייעשה ביסודיות, בדייקנות ובחריצות. הוא השתתף במארבים ובפשיטות מעבר לגבול הצפון, ובמשך תקופת שירותו השתדל שלא להדאיג את הוריו והרבה לכתוב מכתבים הביתה. מעולם לא התאונן על קושי האימונים ועל חיי השדה כדי שלא לצער את הוריו.

לאחר שהשתחרר מן השירות הצבאי הסדיר למד שנתיים באוניברסיטת תל-אביב, בפקולטה לכלכלה, עד שפרצה המלחמה. הוא הצטיין בלימודים וזכה בדברי שבח מפי מוריו. בשנת 1971 נשא לאישה את חברתו חיה.  

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, נשלח גדוד סיור 87 שרוני השתייך אליו לחזית סיני. הוא השתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים ובקרב על "החווה הסינית" במסגרת מבצע "אבירי-לב"- המבצע לצליחת התעלה. ביום שמחת תורה, הכ"ב בתשרי תשל"ד (18 באוקטובר 1973), בקרב להגנה על ראש הגשר פגע טיל מצרי פגיעה ישירה בנגמ"ש של רוני והוא נפצע קשה מאוד. צוות הרפואי ביצע בו, בשדה הקרב, ניתוחי חירום על מנת להצילו אך לשוא, והוא נפטר תוך כדי הטיפול. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנהריה (חלקה 3, שורה 3, קבר 17). השאיר אחריו אישה והורים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.