הועד למורשת

  גדוד סיור 87  

"ראיתי בימי שרותי גדודים רבים, גדוד הסיור היה מהטובים שבכולם."

[מדברי מפקד אוגדה  143, האלוף אריאל שרון בתום מלחמת יוה"כ]

___________________________________________________________________

 

4 ביולי 2004

 

 

לכבוד

ראש הממשלה, אלוף (מיל') אריאל שרון

מפקד אוגדה 143 במלחמת יום הכיפורים

         

 

          למפקדנו, אריק, שלום רב,

 

           יותר מ-30 שנים עברו מאז עמד גדוד הסיור לבדו על קו הגבעות "חמדיה"-"כישוף" מול כוחות מצריים גדולים ומנע מהם לפרוץ קדימה ולכבוש את השטח ששלט על איזור הצליחה העתידה לבוא. מעט יותר מיממה עברה והגדוד יצא עם דמדומים לסיור בתפר בין הארמיות וחנה בלילה על גדות האגם המר הגדול. לאחר שנטל חלק בשבירת המתקפה של הדיביזיה המשורינת 21 המצרית, קיבל הגדוד את המשימה, ת"פ חטיבה 14, להוביל את האוגדה כולה אל קו המים במבצע "אבירי-לב" מבצע הצליחה אשר, תחת פיקודך, הוביל למפנה ולנצחון בחזית הדרום. שם, על גדת התעלה, בקרב הקשה והאכזרי מסביב לצומת "טרטור-לקסיקון" לקראת הבוקר, ספג הגדוד אבדות קשות עד כדי כך שחדל מלהתקיים כמסגרת לוחמת. רוב לוחמיו האמיצים ששרדו התפזרו בין יחידות לוחמות אחרות והשתתפו בהמשך הקרבות עד להפסקת האש.

 

          וכאן אנו נזכרים, המפקד, בדבריך אשר כתבת על יחידתנו בתום המלחמה

 

"עם הפסקת האש בעומדי, באותו ערב במבואות איסמעיליה ובראותי את הטנקים האחרונים של הגדוד בוערים, ראיתי לנגד עיני את פניהם של לוחמי הגדוד איתם דברתי ביום הכיפורים. זכרתי את מבטם של הלוחמים, את ההחלטה הנחושה שהיתה נסוכה על פניהם, וידעתי שהם לא איכזבו, ואמנם היה על מי לסמוך. רבים מהם לא זכו להגיע אתנו אל גמר המלחמה, אבל הם הם אלה שהביאו את המלחמה לסיומה."

 

          45 מלוחמי הגדוד נפלו בקרבות ביניהם שני מפקדי היחידה, בנצי כרמלי ויואב ברום, ושני מפקדי פלוגה רפי בר-לב ורפי מצפון. המחיר היה כבד עד מאוד, אך חלקו של הגדוד במסגרת כלל המשימות של האוגדה היה משמעותי ביותר. זו הסיבה לתחושת הכאב על כך שמורשת הגדוד אינה נשמרת ושההיסטוריה הצה"לית אינה מכירה יותר ישות ששמה גדוד סיור 87. דוגמא כואבת לכך בכנס של האוגדה לציון 25 שנים למלחמת יום הכיפורים נזכרו המארגנים רק ברגע האחרון להקים פינה למפגש אנשי הגדוד אך על השלט היה כתוב גדוד 9210 גדוד טנקים שאליו עברו חלק ממרכיבי המפקדה של גדוד הסיור. יתכן שהסיבה ל-"העלמות" הגדוד טמונה בעובדה שהיחידה הוקמה חמישה חודשים בלבד לפני המלחמה והתפזרה עוד לפני שוך הקרבות.

 

          אנחנו, קבוצה קטנה של קצינים וחיילים, החלטנו לגאול את מורשת יחידתנו מהשיכחה. עד היום הצלחנו לאתר כ- 170 מלוחמי הגדוד וכולם ללא יוצא מן הכלל הביעו הזדהות מוחלטת עם הרגשותנו. מרבית התגובות הן: "חיכינו למכתב שלכם 30 שנה......".

 

          בכוונתנו לקיים כנס בסביבת חודש מאי 2005 באתר "יד לשריון" בלטרון בנוכחות הלוחמים ומשפחותיהם והמשפחות השכולות. במקביל אנחנו עורכים מבצע רב-היקף לתיעוד ההיסטוריה של היחידה, כולל הקלטות של שיחות עם הלוחמים, איתור תצלומים וקטעי סרטים וכו'.

          

          שתי בקשות לנו אליך, המפקד:

 

           1:       לקבל את ברכתך לדרך בה בחרנו.

 

          2:       לקבל את אשורך לכך שהשם "גדוד סיור 87" יופיע כיחידה אוגדתית על  האנדרטה המתוכננת של אוגדת

                    "עמוד האש".

 

                                                            ב ב ר כ ה

 

                                                          בשם הועד למורשת גדוד סיור 87

 

                                                          דן כצנלסון, אל"מ (מיל')

                                                          לשעבר קר"פ גדוד סיור 87