מישהו אמר לכתוב, לשלוח גלויה הביתה. והכל כתבו.  גלויה אחרונה … נהג הנגמ"ש הכין ארוחה של לוף בתפוזים ולאזי הקמב"ץ בא להציע לי שלא לצאת … הלילה לפריצה – ואני נעלבתי. פרידמן דווקא לא יצא. "קוסאמאק!, מה יש לי לחפש שם? … " אמר ונשאר.

אמנון רשף בא, דיבר ואמר שאנו יוצאים לחולל תפנית במצב. 'לתקוע טריז' בין הארמייה השנייה והשלישית. כמה פשוט. פשוט לתקוע יתד ולמתוח מיתר האוהל; והוא, שוב לא ייפול. והוא פוקד 'על הרכב עלה'. קוקי הקמ"ן, נאסף אל עצמו בארשת אופיינית ומספיק עוד לתת חיבוק של באר-שבעים, והכל הולכים אל הרכבים. רציניים משהו. מתוחים או נחושים. אגרת אחרונה, מזמן נכתבה.

לילות אחדים קודם, כבר חדרנו, גדוד הסיור 87 עם המג"ד החדש יואב ברום,  אל בינות הארמיות, בשקט של דממת אלחוט. היינו ביניהם שעות אחדות, לבחון עירנותם. והם, המצרים, ישנו בשמירה.  אצלנו, על כל כלי נותר זקיף צופה והיתר ישבו בנים-לא-נים על הכלים. שקט. צביקה, טכנאי הקשר בהזנה דרוכה. לא ינום ולא ישן. כאשר בתורי ניצבתי על המשמר, התיישבתי על סיפון הנגמ"ש וגירדתי מקופסת חלבה קטנה. בזיע של ירבוע מכרסם. אבל, רון-בן-ישי כתבנו, התעורר משנתו ולהצעתי – מכסה של חלבה גרודה, השיב מנומנם וחולם: 'דאנקה שיין דאנקה שיין' … יש לו פרנקפורט בראש, כתבנו בגרמניה. חזר ונרדם בגרמנית. ימים אחדים, לפני כן, ניסה 'לבשל' כתבה מן נשטח. אלא שפרידמן, גם הוא מן הטלוויזיה … הלימודית, הוציא לו רוח מרשת ההסוואה. לשמחתו של עודד, הצלם שהתהלך טרוד מפצע על לחי … אמרו שנפצע ממכסה קופסה של לוף.

יצאנו אט. הערב כבר ירד וחושך כבד מכסה סיני.  שקשוק השרשראות שורקני, רועש ומעצבן. טורדני. צביקה מכורבל בדובון נצחי, יד אחת מלטפת בבוררי מכשירי הקשר ויד שנייה ברעד קטן, אוחזת ברומן בלשים מקומט.  וגם אני חזרתי וקראתי בספר 'פרפר' … חיפשתי רעיון של הישרדות, או שחששתי שאם אפסיק לקרוא , סימן הוא שחדלתי … וגם צביקה כך, ללא ספק. שנינו קוראים, נאחזים בחיים באור המעומעם אדום בבטן נגמ"ש המבצעים.

התקדמנו לאט. שום דבר לא רגוע, שום דבר לא ידוע. והחושך עבה וכבד . אורי טייבר, קצין הקשר, ניצב בצריחון המפקד. תמיד רצה לפקד על נגמ"ש אבל יצא לו להיות קק"ש … אז הוא חוזר ומלטף בלבביות את קנה ה-0.3 ושוב מסיר ומתקין את שרשרת הכדורים, דורך וממתין. כדור בקנה. כאשר הערתי לו שהוא מרכיב משקפי שמש, פניו נתוועתו בחיוך ימני. נבוך או מבטל. כל מעייניו  דרוכים עכשיו אל המצרי הראשון. אולי רצה לאומר שמשקפיו בצ'מידאן, והוא מתכופף וקורא לצביקה, ומבלי להמתין לדבר, הוא חוזר ללטף את ה-0.3 בשתי ידיו. הקש"א, קצין הסיוע הארטילרי, מכונס בעצמו ומעיין במפה לאור פנס עט, נקודתי. מקצועי ויודע.

לפתע מטר איום של ירי נק"ל אוטומטי. זהו, נגמר השקט ומחול השדים מתחיל יש מאין. פתאום פיצוץ. אני מניח את 'הפרפר' מידי ויוצא אל עמדת ירי מתא הלחימה. העוזי הדרוך, לא  יורה … בחושך הנורא, לוחמי מצרים במדים בהירים מתרוצצים ליד הנגמ"ש … עברתי למקלע הדופן, יריתי צרור … רחוק מדי, והם כאן למרגלות הנגמ"ש … אי אפשר עוד להנמיך קנה … למה הם לא יורים? … בלבול וחלחלה אוחזים גם בהם … המצרים מפחדים, וגם אני. עוד פיצוץ אדיר. לאור הלהבות טנק בוער כמדורה של עץ. ועוד טנק, ועוד אחד. שני מ"פים לא עונים בקשר … גם רפי בר-לב נדם … וגם יואב ברום … . עוד פיצוץ ועוד טנק ניצת והזעקות איומות, טנקיסטים נדלקים. נשרפים. המקלע, יורה רחוק אש לא יעילה. הזמן עוצר מלכת וכל צבא מצרים מתרוצץ לידי, וכשהם מבחינים בנגמ"ש, כמעט נתקלים, הם נסוגים בבעתה. רצים בתזזית של נמלים שנחילם הופרע. הכדורים שורקים באלפים ובנותבים אדומים.  אורי, יורה … ב-0.5 … לא יודע איך עשה והחליף. הקש"א קורא לאגד הארטילרי ונותן 4 נ.צ. כדי שיפגיזו ויסגרו סביבנו בחומת מגן של אש תותחים … חשבתי שזה רעיון יפה. אמנון רשף בקשר … וגם אריק שרון … ללחוץ, ללחוץ … הוא אומר … שקט. כשאריק מדבר, המצרים שותקים. לא יורים עוד ורק הטנקים בוערים סביב כמדורות של ל"ג בעומר … אריק שרון נותן פקודות לצנחנים שיעברו דרכנו … הם יעקפו ויכנסו במקומנו, להניח ראש גשר אל הגדה המערבית … גדוד 87 לא יוכל כבר לעשות את זה … שקט ורק הטנקים בוערים בפצפוצים של גצים ניתזים, ואין מציל. צביקה אומר שכולם מתו. השחר מתחיל מבליח בשגרה והכוכבים למעלה מנצנצים אדישים, מסרבים ללכת. מישהו אומר שיש כבר תמסחים בתעלה. לרגע לא הבנתי מה לקרוקודילים במים מלוחים וכשהמישהו מסביר שגשר הגלילים נשבר, הבהרתי לעצמי שאלה הדוברות … שקט. אורי הקק"ש על המקלע ולעיניו משקפי שמש. מוכן לשחר המתעתע. מיכה, העין קמ"ן נשמע בקשר ומבהיר שהוא מוביל שיירה של 3 נגמ"שים, מחלץ פצועים אל טאסה … אלא שהוא עלה על מארב בצומת טירטור … הקש"א מספק מיד סיוע ארטילרי בחומה של אש היקפית מבצרת.

השמש כבר זורחת על האגם המר הגדול. 2 טנקים שמוטי קנים ועוד 3 נגמ"שים של החפ"ק, נותרנו אסופים בחצר מוקפת חומה של חולות … מטוסי קרב מצריים מגיחים ויורים רקטות … מיראז'ים צצים משום מקום ומפילים בהם בזה אחר זה. בגובה נמוך, מיג מצרי מתיישר לפני, מהסס ומנפנף כנפיים, שולף ויורה נחפז רקטה והיא באה אלי, רצה מכוונת ישר אל מצחי … אבל לא, היא חולפת הרבה מעלי ולפתע המיג שובר ופונה במהירות. מנסה לנסוק. נסוג … מיראז' בעקבותיו … טיל קצר, מהיר, והמיג עשן וצונח יציב אל מימי האגם המר השליו. קרן קטנה של שמש עולה, קורצת. האגם המר נוצץ כים של דמעות שעוד לא נבכו.

המג"ד בן-ציון כרמלי נהרג. יואב ברום, הגיע מלימודים בחו"ל ונטל פיקוד על הגדוד.