סופר את הכאבים
מאת: איציק כהן (המכונה "כורש הגדול")
זה זמן
זה זמן רב מדי
לילותיי מוליכי אש וחרון
עקבות טנקים חרוטים בבשרי
דם
המדבר צועק מגופי
כמו אומר ,שובה
מנחת דמים אתה לי
ידיי חשופות וריקות
ברזל בי
צועק האובדן
מנתב בכי בשברי קשר
אותות
"רות"
מת לגווע
"עבור"
קול גווע ונמוג קורא
"אחי" , "אחיי"
הולך ומתרחק
"בני זונות"- אני 2 (ב)
אני מת , אני מת
אין מושיע
סכינים בקולות שופר
בוכה האדמה
לא בשורה,לא נחמה
פצע
צבעי מלחמה
אלפי עיני כוכבים זועמות
בסתו זועם
אוקטובר ארור
עדיין מסע
אני עוד כאן
סופר כאבים
מנה, מנה
כולנו כאן,
דפינו רחובות כואבים
נשארנו,
לא נוכל להימלט
בנו
סימני שריפה
לנו
שתיקה ועוד שתיקה
עוד מעט
עוד מעט
כבר לא נוכל לדבר
גם עם המתים.
יצחק כהן (כורש) מוצאי יום הכיפורים-18.9.10
גדוד
(מאומץ, גדוד סיור