דברי מפקד אוגדה
143
כפי שנכתבו זמן קצר לאחר תום המלחמה
ראה את פרק הסיום בכתב ידו של אריק
האוגדה
שלנו התגייסה ביום הכיפורים יחד עם שאר יחידות צה"ל. באותו יום כשהיו אנשי האוגדה
בדרכם אל בסיסיהם, כדי להצטייד ולנוע דרומה, פרצה המלחמה. היה ברור שתוך מספר שעות
נהיה כולנו יחד בקו האש, ואנו, אנשי המילואים ניקבע את גורל המלחמה ואת גורל עם
ישראל כולו. תחושה זו אפפה את כולנו. אפשר היה לחוש ולראות על פני האנשים דאגה יחד
עם החלטה נחושה. סובבתי אותו יום בשעות הערב במחנה האוגדה, דיברתי עם חיילים
ומפקדים, ובתוכם אנשי "גדוד הסיור", דבריהם נסכו ביטחון. היתה לי הרגשה ואמונה שיש
על מי לסמוך.
גדוד
הסיור שזה עתה התארגן היה גדוד מצוין של לוחמים עזי נפש, כולם מנוסי קרבות, יוצאי
יחידות מצטיינות של צה"ל. סמכתי על אנשי הגדוד ועל מפקדיו.
הגענו אל קו החזית ביום ראשון בשעות אחה"צ וכוחות האוגדה נכנסו מיד למגע אש. עם
הגיענו הצענו לפיקוד תוכנית לתקיפת נגד ולחילוץ אנשי המעוזים הלכודים עוד באותו
לילה. גדוד הסיור נקבע בראש הכוחות המבצעים. פעולת החילוץ לא אושרה ולמחרת בבוקר
מצאנו עצמנו עומדים מול כוחות מצריים גדולים.
ביום
ב',
8
באוקטובר עמד גדוד הסיור לבדו על גבעות "חמדיה"-"כישוף" במשך שעות ארוכות מול כוחות
מצריים גדולים המנסים לפרוץ קדימה. הגדוד החזיק מעמד ומנע מהמצרים
מלהשתלט
על שטח שהיה חיוני ביותר בהמשך המלחמה. מפקד הגדוד סא"ל בנצי כרמלי נהרג באותו יום,
אנשים נוספים נפלו או נפגעו. הגדוד עמד איתן במקומו עד שכוחות האוגדה הוחזרו מן
הגזרה הדרומית אליה נשלחה בשעות הבוקר. במשך שעות אלה,
היה זה גדוד הסיור שמנע מן המצרים לפרוץ קדימה דרך הצירים הפרוצים. הפגזות
ארטילריות כבדות מכות בגדוד אך הוא ממשיך ומחזיק בשטח עד ששבנו והתיצבנו בקו
הגבעות.
ביום
9
באוקטובר לוקח גדוד הסיור חלק בהדיפת התקפת האויר וממשיך בתנועה עד לחוף האגם המר
הגדול, שם עמד במשך כל הלילה. סיור זה היווה את הבסיס לתוכנית הצליחה שלנו כעבור
מספר ימים.
בימים
הבאים הגדוד נלחם במסגרת האוגדה כשהוא פועל כאגפה הדרומי.
ב-14
באוקטובר, גדוד הסיור לוקח חלק חשוב בשבירת התקפת הדיביזיה המצרית המשורינת ה-21.
הגדוד תוקף התקפת נגד מן האגף הדרומי, גורם לאויב אבידות רבות ומשבש את סדר התקפתו.
היה זה קרב קשה. לגדוד הסיור אבידות לא מעטות, אך חלקו בקרב הינו מכריע.
רק
יום אחד חולף והאוגדה עברה מהגנה למתקפה. עלינו הוטלה המשימה המכרעת של המלחמה -
צליחת התעלה.
בבוקר
ה-15
באוקטובר, בקבוצת פקודות במפקדת האוגדה, היטלתי, במסגרת התוכנית הכוללת, על אחת
מחטיבות השריון לפרוץ אל עורף מערך האויב, כדי לאפשר תפיסת חוף התעלה לקראת ביצוע
הצליחה עוד באותו לילה. גדוד הסיור הינו הגדוד המוביל. הוא מוביל את כוחות האוגדה
קדימה אל התעלה. עם התקרבו אל התעלה פורץ הגדוד ראשון אל קו המים. היה זה מהלך נועז
ומפתיע. המצרים הוכו בתדהמה ולמרות יחסי הכוחות בינינו לבינם מצליח גדוד הסיור
לתפוס את שפת התעלה כשהוא מחפה על צליחת הצנחנים לעברה המערבי של התעלה.
השעה
הינה
03.00,
היום
16
באוקטובר, קרב אימים מתנהל בשטח. הצנחנים של דני מרחיבים את ראש הגשר ממערב לתעלה.
חטיבתו של אמנון נלחמת לאורך התעלה כשהיא מרחיבה את מאחזנו ממזרח לתעלה כלפי צפון.
כח מחטיבתו של טוביה מנסה לפרוץ את ציר "טרטור" ממערב למזרח אך הדבר לא עולה בידו.
צנחנים תוקפים באותו מקום אך גם הם אינם מצליחים. כח מחטיבתו של חיים נכנס עם ציוד
הצליחה הראשון ל"מצמד". אנחנו מתחילים בהכנות להורדת הדוברות למים. ברור לנו שנקודת
התורפה היא צומת "טרטור''-"לכסיקון". במקום זה כ-800
מ' בלבד מהציר המוביל ל"מצמד" נאחז האויב בעקשנות. הכרחי לעשות הכל כדי לתפוס את
הצומת עוד לפני אור. כל הכוחות עסוקים בקרב קשה, כוחותינו מעורבים בכוחות האויב,
הקרבות הם ממש קרבות פנים אל פנים. גדוד הסיור נקרא משפת התעלה ונשלח אל הצומת
המוחזקת בידי האויב. קרב נורא ניטש שם, ובסופו, הצומת בידנו, אך רב כליו של הגדוד
נפגעים. האבידות כבדות מאד. בין הנופלים גם מפקדו השני של הגדוד סא"ל יואב ברום.
בעקבות גדוד הסיור אנחנו מטילים כח נוסף, צנחני המילואים של נתן המנסים להרחיב את
שליטתנו בציר "טרטור", מהצומת ומזרחה.
עם
בקר כשהחלו הטנקים מחטיבתו של חיים לצלוח את התעלה, בעקבות חטיבת הצנחנים של דני,
גדוד הסיור כבר לא היה קיים. מהגדוד, שהיה חלוץ כוחות האוגדה בדרכה אל התעלה, שרדו
כלים בודדים בלבד. שרידים אלו צורפו אל יחידות אחרות.
אנשי
הגדוד המפוזרים המשיכו להילחם עד להפסקת האש כשבכל מקום הם בין הראשונים. אולי היה
זה סמלי שבקרב האחרון של האוגדה, במבואות איסמעיליה, ב-22
באוקטובר בשעות הערב, שוב היו אלה טנקים של גדוד הסיור, שרידי הכוחות שנשארו, שנעו
בראש כח הצנחנים התוקף. שלשה טנקים אלה נלחמו עד לרגע הפסקת האש ממש, יחד עם
הצנחנים ושלשתם נפגעו. גדוד הסיור שהיה ראשון למגע מבין כוחות האוגדה, השתתף
במכריעים שבקרבות, כשהוא חלוץ ומוביל את כוחות האוגדה, הוא גם הלוחם אחרון.
האוגדה שלנו לקחה חלק בקרבות העיקריים של המלחמה. היא זו שהביאה, ע"י ביצוע הצליחה,
למפנה במלחמה ולנצחונו של צה"ל. ובמסגרת האוגדה, היה זה גדוד הסיור שבלחימתו, באמץ
לב אנשיו, בעקשנות לוחמיו ובמסירותם, שימש לכולנו דוגמא.
עם
הפסקת האש בעומדי, באותו ערב במבואות איסמעיליה ובראותי את הטנקים האחרונים של
הגדוד בוערים, ראיתי לנגד עיני את פניהם של לוחמי הגדוד איתם דברתי ביום הכיפורים.
זכרתי את מבטם של הלוחמים, את ההחלטה הנחושה שהיתה נסוכה על פניהם, וידעתי שהם לא
איכזבו, ואמנם היה על מי לסמוך. רבים מהם לא זכו להגיע אתנו אל גמר המלחמה, אבל הם
הם אלה שהביאו את המלחמה לסיומה.
ראיתי
בימי שרותי גדודים רבים, גדוד הסיור היה מהטובים שבכולם.
מפקד האוגדה
אריק שרון
