רמי, בן אסתר ויוסף, מניצולי מחנות ההשמדה באירופה, נולד ביום י"ג בחשון תשי"ב (12 בנובמבר 1951) בולבז'יך שבפולין, ועלה ארצה עם משפחתו בנובמבר 1956. הוא למד בבית-הספר היסודי "שמעוני" בגבעתיים, שם השתקעה משפחתו. אחרי-כן למד בבית-הספר התיכון מקצועי "אורט יד סינגלובסקי", במגמה של חשמלאות. הוא עמד בבחינות הבגרות במסגרת בית-הספר התיכון "גורדון" בתל-אביב. הסתגלותו של רמי לארצו החדשה הייתה מהירה ומושלמת. הוא התאקלם בבית-הספר ובזכות שקידתו וחריצותו היה לתלמיד מצטיין, שהגיע להישגים מעולים בלימודים. חוא רכש ידידים רבים מקרב חבריו לספסל הלימודים, והיה שותף לפעילות תברתית ותרבותית ענפה. מטבעו היה נער שמח בחלקו ואוהב חברה, והיה מקובל על מוריו ואהוד על חבריו ללימודים. רמי היה גם ספורטאי מצטיין, שקד על פיתוח כושרו הגופני ועסק בעיקר בשחייה. בשעות הפנאי הרבה בקריאת ספרי מופת.

רמי גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות הוכשר לתפקיד נהג טנק ונשלח לשרת בגדוד טנקים בסיני. אחרי תקופת שירות סיים בהצלתה קורס מפקדי טנקים ושב לשרת ביחידת שריון בסיני, כמפקד טנק. הוא היה מפקד אחראי ומסור ואיש מקצוע מעולה, הקפיד על ביצוע מדויק ומושלם של כל המשימות שהוטלו עליו וזכה להערכת מפקדיו ולאהדת תבריו ליחידה.

בסוף ינואר 1973 שוחרר רמי מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואזם של חיל השריון, בדרגת סמל-ראשון. לאחר השחרור יצא לטיול באירופה עם אחדים מחבריו. שלושה חודשום טייל בארצות אירופה, ביקר במקומות חדשים ומעניינים, הכיר אנשים בני עמים שונים והתוודע לתרבויות זרות לו. תקופה זו הייתה בשבילו תקופה שכולה הנאה ואושר, גם בשל החוויות הרבות שחתנסה בהן וגם בשל תחושת החופש והרווחה. רמי התקבל ללימודים בחוג לכלכלה, בפקולטה למדעי החברה של אוניברסיטת תל-אביב ולאחר ששב מסיורו בחו"ל החל מתכונן לתחילת הלימודום. נפילתו בקרב בחודש בו היה צריך להתחיל את לימודיו, מנעה את הגשמת שאיפותיו, להרבות ידע והשכלה.

במלחמת יום-הכיפורים שימש רמי מפקד טנק בגדוד סיור 87, שהשתתף בקרבות הבלימה וההבקעה בגזרה המרכזית בסיני. רמי עבר את השלבים הראשונים והקשים של הלחימה, חדור ביטחון ומאמין בכוחו של צה"ל לגבור על האויב. מתוך המכתבים ששלח להוריו משתקף ביטחונו בסיומה הקרוב של המלחמה בניצחון צה"ל ובשובם המהיר של החיילים לביתם. ביום ה- 17 באוקטובר 1973 השתתף רמי בקרב לבלימת כוח מצרי אשר ניסה לתקוף את ראש הגשר של כוחותינו מדרום. בקרב זה הצטיין רמי בקור רוחו ומקצועיותו והטנק שלו השמיד מספר רב של טנקי אויב. ביום כ"ו בתשרי תשל"ד, (22 באוקטובר 1973) נשלחו שלושה טנקים, ביניהם הטנק של רמי, ממש בדקות האחרונות לפני כניסת הפסקת האש לתוקפה, בראש כוח של צנחנים אל תוך כפר במבואות הדרומיים של איסמעיליה. תוך דקות ספורות נפגעו כל שלושת הטנקים מפצצות אר.פי.ג'י שנורו מתוך בתי הכפר ממרחק קצר. רמי קיבל פקודת נטישה ממפקד הכח, קפץ מהטנק, נפגע ונהרג. הוקם קבר אחים לו ולעוד שלושה מאנשי צוותי שלושת הטנקים בבית העלמין בקרית שאול (איזור 1, חלקה 9, שורה 1, קבר 26). השאיר אחריו הורים ואחות.