גדוד סיור 87 -  הודעות וחדשות       


30 באפריל (ערב יום הזכרון) 2017.

להלן דברים ששלחה לנו נוקי, אחותה של חיליק פלצר הי"ד:

נוקי- דברים על חיליק בטכס יום הזיכרון תשע"ז – 27.04.2017

תמונה אחרונה ביום הכיפורים ההוא, לפני 44 שנים: אני, בת 16, הולכת עם עגלת אחייני, בנה של ברוריה אחותי,  בן השלושה חודשים, וחיליק ניגש אלי ואומר: "נוקי, שימרי על ההורים", וזהו. אחר-כך 'נעדר', ועוד אחר-כך- לווייה. ומאז פרטי המלחמה של חיליק שמצטרפים אט-אט, וחלקם לא היו ידועים להורים, הם נודעו לי רק במפגש חטיבה 14, שנה לאחר פטירתה של אמא. חיליק בגדוד 87, גדוד הסיור של אוגדת שרון, בפיקודו של אמנון רשף. הלילה בין החמישה עשר לשישה עשר באוקטובר 1973. צליחת התעלה. גדוד הסיור מוביל את האוגדה, פלוגה ב בראש הגדוד והנגמ"ש של חיליק בראש הפלוגה, ראש החץ של כוחות הצליחה אל מעבר לתעלת סואץ.  המ"מ נפגע וחיליק נוטל את הפיקוד על הרכב. הנגמ"ש חוטף פגיעה ישירה במיכל הדלק ובוער כולו. רוב הלוחמים נפגעים וחיליק, כולו כוויות, הוא הפצוע הקשה ביותר. הוא נושא את כאביו ומבקש: "תדפקו אותם בחזרה". אחר-כך בנגמ"ש הפצועים, שלא מגיע אל יעדו. הירי סביב מחייב אותם לתפוס מחסה בתעלות שממזרח לכביש, אבל שם פרוסים כוחות מצריים. את חיליק וכל חבריו מצאו כשהם שוכבים בהגנה היקפית מסביב לנגמ"ש.

אבא יוסקה ואמא לאה היו עולים חדשים, אמא אחרי השואה אבא לפניה, אפילו שרת בצבא הבריטי, אבל הוא נשאר יחידי מכל משפחתו. ולכן ברוריה על-שם אמו וחיליק כשם אביו, והוא בשבילם הנצר הגברי שיבטיח ודאי, את המשכה של משפחת פלצר, כאן במדינת ישראל.

וחיליק חי את חייו הקצרים בכל מאודו, בכל התשוקה. הוא שובב אותם בפרחחות אין-קץ. הוא רקד אותם בכל ערבי הריקודים, הו כמה אהב לרקוד! ראינו בתנועות הריקודים את מה שלפעמים הוסתר קצת מעינינו: את העליזות השובבת מצד אחד, אבל גם את הרגש והעדינות. חיליק אהב הכל, את משפחתו, את החיים, את הבית הזה, גבת, ואת בני כתתו, קבוצת אייל.

מגיל 16 אני אחות שכולה, מן תואר ותפקיד שלא מתכוננים אליו, שאי-אפשר להכין לקראתו. זה לחיות בצילו של..., זה לשאת חסר שלא מרפה.

מזה כ- 13 שנים נשארתי יחידה ממשפחה גדולה יחסית, להמשיך ולציין את ימי ההולדת, יום הנפילה, יום הזיכרון של מדינת ישראל, אבל, ברוח הרצון של ההורים, לא חיים בצל המוות, חיים את החיים.

וזכיתי לאחים נוספים- בני הכיתה של חיליק, קבוצת אייל, שמלווים אותנו, אותי, כבר ארבעים וארבע  שנים .

 

וכעת, לרגע קט, אני מבקשת לשמש כאן נציגה ופה לכל האחים והאחיות השכולים. לכל אלה שנפרדו , בלא הכנה, מאחיהם הבוגרים או הצעירים מהם, אלה שהם נשאו אותם על כפיים או כתפיים, או שידי אחיהם הסיעו אותם, כשהם מצויים בעגלות הפעוטים. יש בינינו כאלה הנושאים את השכול שלהם כאחים  עוד ממלחמת העצמאות ואולי אף מוקדם יותר, ואחים ואחיות רבים נוספים, שנשארו לשאת את שכול המשפחה לאחר מות ההורים, שחלקם אף לא זכו להגיע למדינת ישראל. חשובה לנו ההכרה של החברה, לא רק הרישום במסמכי משרד הביטחון. זה חשוב לנו, וזו השלמה נדרשת לתרבות השכול של החברה הישראלית.

 

ביקשת, חיליק, שאשמור על ההורים, וכעת, גם במילים אלה, אני שומרת משהו מזכרך, מזכרם, מן החום והאהבה של משפחת פלצר.

 


 

2 בפברואר 2017

השנה זה יקרה !!!! העבודה בתשתית לאנדרטה של הגדוד שלנו התחילה בפרק האנדרטאות ב- "יד לשריון" בלטרון, וכעת אנחנו עסוקים במאמצים להשלמת המימון לביצוע המשימה. לפני כשבוע ימים הפצנו מכתב בעניין זה לכל לוחמי הגדוד שכתובתם המעודכן ידוע לנו. אנחנו מוצאים לנכון לפרסם עותק של המכתב באתר בכדי שיגיע גם לאלה שכתובתם לא רשומים במסד הנתונים שלנו.

 

ללוחמי גדס"ר 87

 44  שנים חלפו מאז אותה המלחמה.

45 לוחמים לא שבו הביתה – הנותרים חזרו,  חלקם פצועים בגופם, חלקם פצועים בנפשם, מועטים נותרו ללא שריטה, כולנו, כולנו השארנו משהו מעצמנו בין  "טרטור", "לקסיקון", "נחלה"  ו-"שיק"  ובין חולות "חמדיה"  וציר "עכביש". 

לגדוד הסיור שלנו אין "אבא", לא נותרה לו שרשרת פיקוד שתספר את סיפור הגדוד במקומות הנכונים, שתעניק את ההכרה הרשמית בהערכה לה היינו ראויים. ולא היה אף "בכיר" שידאג להנצחת הגדוד. בכוחות משותפים ערכנו כנס בשנת  2005,  אך הכנס חלף והזיכרון נשאר מרחף באוויר ללא עוגן.

והנה לאחר 44 שנים זה קורה:

אנחנו עומדים להקים אנדרטה לזכר הגדוד ונופליו ולזכר הפריצה לחציית התעלה והמהפך במלחמה. קיבלנו שטח מתאים בפארק האנדרטאות ב-"יד לשריון" בלטרון, עוצב דגם לאנדרטה ונבחר ארכיטקט וקבלן אשר יבצעו את ההקמה.

קיבלנו את כל האישורים הדרושים מעמותת "יד לשריון" – כלומר מחר היינו יכולים להתחיל בעבודה...

אבל!  (תמיד יש אבל  - שעליו נוכל להתגבר בעזרתכם!)

עלות האנדרטה כולל  מערכת השמעה אלקטרונית מגיעה ל 148,000 ₪. 

 משרד הביטחון העמיד לרשותנו  45,000 ₪

אחד מחברינו בחו"ל תרם           58,000 ₪

ועוד חבר תרם                          10,000 ₪

כלומר:  עד כה נאספו               113,000 ₪

 חסרים לנו כ 35,000 ₪ להקמת האנדרטה, (סכום שאיננו בשמיים).

את הסכום הזה אנחנו מבקשים לגייס באמצעותכם. כדי שכל אחד ואחד מאתנו יהיה שותף ולכולנו יהיה חלק בזיכרון .

אנחנו לא ניתן לסכום כזה לעצור את מפעל ההנצחה שלנו ולכן אנו פונים אליכם:

אנא סייעו לנו בתרומה, כל אחד לפי יכולתו, כך שנוכל להזמינכם לטקס מכובד של הסרת הלוט בעתיד הקרוב...

את ההמחאה יש לרשום לפקודת "עמותת יד לשריון / עבור גדס"ר 87" - ולשלוח לפי המען "עמותת יד לשריון", ת"ד 745 לוד, מיקוד 7110603.

 

בתודה ובברכה,

הועד למורשת גדוד סיור 87 / ועדת ההיגוי להקמת אנדרטה.

(דב דביר, יעקב לימון, יאיר ליטביץ ודני כצנלסון)


 

25 בדצמבר 2016

 

לוחמי גדוד סיור 87 היקרים שלום רב,

שמי סנאית. במקצועי בימאית תיאטרון, שחקנית ומנחה קבוצות.

אבי, משה בן-געש, זיכרונו לברכה, היה לוחם יחד אתכם בגדוד סיור 87

אני פונה אליכם בקשר להצגה שאני מעלה, שעוסקת ביום שאחרי המלחמה מזווית הראייה של המשפחה השכולה ומזווית הראייה של הלוחם בקרב. לאור תכני ההצגה, והשיחה עם הקהל בסיום ההצגה, יותר מאשמח אם יתאפשר לכם להגיע להצגה

מס' הנייד שלי ליצירת קשר: 0527-291362

 להלן פרטים על ההצגה:

ההצגה "עדות מהזמן שאחרי..."

זוכת פרס פסטיבל תיאטרונטו 2016 להצגות יחיד

תתקיים בתיאטרון תמונע בת"א, רחוב שונצינו 8

ביום שני        26/12      בשעה 20.00

ביום שלישי     31/1      בשעה 19.00

וביום רביעי     22/2      בשעה 20.00

בסיום ההצגה מתקיימת שיחה עם הקהל  וכל מי שמעוניין מוזמן לקחת בה חלק.

ב-26/12 בסיום ההצגה, תהיה הדלקת נרות חגיגית משותפת עם הקהל, לכבוד חג חנוכה.

מתואמת מול תיאטרון תמונע הנחה בתשלום הכרטיס ללוחמי גדוד סיור 87

טל' להזמנת כרטיסים: 03-5611211

היצירה הזו היא הקריאה שלי כיוצרת, ליצירת חברה שיש בה רגישות ומקום לכל אדם.

חברה שפועלת למען דיאלוג ושלום בין בני-אדם ומכירה בערכו של כל אדם.

להלן קישור לסרט טריילר של ההצגה, כאשר היא הועלתה באוניברסיטת ת"א,

במסגרת פרויקט גמר בלימודי תואר שני בתיאטרון, במסלול שחקן- יוצר- חוקר

https://www.youtube.com/watch?v=TrPZ0K9lAx0

קישור לראיון שנעשה על ההצגה בתוכנית ערב חדש:

https://www.youtube.com/watch?v=a-tJGRS-7S8

 כמה מילים על היצירה:

היצירה מביאה לבמה את סיפור ההתמודדות עם השלכות המלחמה מזוויות ראייה שונות.

ביניהן זווית הראייה של ילדה, שאביה נהרג במלחמה והיא נאבקת על המשך הקשר איתו.

זווית הראייה של האלמנה ושל קולות נוספים בחברה.

דרך שפת המילה, התנועה, הוידאו-ארט והציור - מובא לבמה עולמן הפנימי של הדמויות ודרך התמודדותן

כיוצרת ביקשתי להביא לבמה תמונה רחבה ורבת גוונים, מהיום שאחרי המלחמה.

לשם כך שזרתי את הקול שלי כבת לאב שנהרג במלחמה

יחד עם קולותיהם של גברים ונשים שראיינתי בהקשר להשלכות המלחמה. ביניהם: אלמנות צה"ל וגברים המתמודדים עם פוסט טראומה ומשפחותיהם.

בנימוקיהם למתן הפרס כתבו השופטים:  "יצירה טוטאלית, מלאת אומץ ורעננות.

השחקנית כתבה ביימה ומביאה לבמה סיפור אישי. יצרה שפה ייחודית עם קצוות פרומים, ההופך לסיפור המדמם של כולנו."

כתבו על ההצגה:

 "זו אינה הצגה דיכאונית, אלא הצגה מרתקת, סוחפת, חכמה ומעוררת למחשבה, ויש בה גם הומור ואירוניה הייתי משלב את ההצגה ב"סל תרבות" של משרד החינוך וממליץ להעלותה ברחבי הארץ, כולל בבתי ספר תיכוניים."  ירמי עמיר, מגפון תרבות.

 "מסע בזמן דרך הסדקים הלא משויפים אל הרישומים והעקבות שהותירה המלחמה"

 כך מתמצתת התוכנייה את העבודה הנהדרת הזו, שפותחת צוהר או מפרקת את התחושות של ילדה שאביה מת במלחמה ואמה בוחרת לשתוק את נסיבות התקרית שהביאה למותו זה לא דומה לשום דבר אחר שראינו סביב השכול, זה נקי מדידקטיות ומקרב אל הצלקת הפרטית של כל אחד מהעדים לתקרית שמסייעים לה לחבר את חוליות הסיפור הנעלם." מירב יודילוביץynet

סנאית בן-געש

שחקנית ובימאית תיאטרון

מנחה מעגלי הקשבה ותהליכי יצירה בקבוצה

 


 

10 במאי 2016

שיר לקראת יום הזכרון.......

"שתיקה"

מאת איציק כהן ("כורש") 

ואז היה פתאום שקט

ורק הריח הנורא

דבק לעור

והאוזניים צלצלו

מהמולות הנפץ

ועוד יותר -

מהקולות ההולכים ונמוגים

של

חברינו המתים.

ואני חי - את חבריי השותקים.

 

 


 

28 באפריל 2016

בתיאטרונטו זכתה בפרס השחקנית סנאית בן געש , בתו של משה בן געש ז"ל, לוחם גדס"ר 87 אשר נפגע אנושות בקרב ב- 14 באוקטובר 1973, טופל בשטח אך נפטר בבית חולים 10 ימים מאוחר יותר.

 

 

"עדות מהזמן שאחרי", שכתבה, ביימה ומבצעת סנאית בן געש, היא לעומת זאת עבודה שלמה, רב שכבתית ועצמתית. "מסע בזמן דרך הסדקים הלא משויפים אל הרישומים והעקבות שהותירה

 המלחמה", כך מתמצתת התוכנייה את העבודה הנהדרת הזו, שפותחת צוהר או מפרקת את התחושות של ילדה שאביה מת במלחמה ואמה בוחרת לשתוק את נסיבות התקרית שהביאה למותו. זה לא דומה לשום דבר אחר שראינו סביב השכול, זה נקי מדידקטיות ומקרב אל הצלקת הפרטית של כל אחד מהעדים לתקרית שמסייעים לה לחבר את חוליות הסיפור הנעלם.

 

בן געש מרתקת בכל מובן – היא עוברת בין בחירותיה של האם אל ההשלכות על הבת וזה קוהרנטי, רציף ועשוי לעילא. הגוף שלה מדבר בכל רגע נתון את הגלים התת קרקעיים של הנפש. אין בה ולו רגע של התיילדות, את הילדה שבה היא יוצרת בעזרת משחק במובן הראשוני של המילה. בקולה של האם היא מבקשת שלא יכפו עליה את המוות, שיתנו לה את החופש לבחור את הזמן להכיר במוות.

 

העבודה מלווה בעדויות מצולמות קצרות ומדויקות של הלומי קרב, פיונים במלחמה שהפכו בן רגע מנערים לבני אדם שנלחמים על עמל חייהם, מנשים שאיבדו את בעליהן למלחמה. עולם שלם בשישים דקות. "עדות מהזמן שאחרי" היא עבודה רגישה ואינטליגנטית, מעשה תחרה עדינה, בתוך עולם שצועד ברגל גסה על פצעים פתוחים שלא יגלידו.

 

ראו קטעים מתוך ההצגה

 


 

 

מה- facebook של דני כצנלסון

בסיור לעולמי-עד

אני עומד ליד גוף הפלדה הגדול המיועד לפירוק, התכה, ואני יודע מה עוד...... הגוף הזה היה פעם כחמישים טון של מכונת מלחמה מעוררת אימה, גוף שראה קרבות, אש, דם ומוות. ופתאום עוברת במוחי מחשבה הזויה – לו היה הגוף הזה רק יכול לספר לי בסוד קצת מזכרונותיו – רק סוד אחד קטן בבקשה – סוד חשוב לי ולעוד כמה אנשים, חברים שלי ממלחמה רחוקה ארבעים ואחת שנים מפה. מה אתה זוכר, טנק יקר, מהלילה שבין 15 ו- 16 באוקטובר 1973, הלילה בו גדוד הסיור הוביל את צה"ל לצליחת תעלת סואץ ולמפנה במלחמה הארורה ההיא שנכפתה עלינו בהפתעה קטלנית. היית 1 א' בפלוגה ג' של ליטביץ – תנסה לזכור מה קרה לצוות שלך – הצוות שלא חזר אלינו........
נזכרתי שבמלחמת העולם השניה, במפקדת צי הצוללות של ארצות הברית שפעלו באוקיאנוס השקט היה נוהג לגבי כל צוללת שלא חזרה מסיור קרבי ונשארה אי שם במצולות הים. שמה לא נמחק מלוח הסד"כ ובעמודת המשימה כתבו: "בסיור לעולמי-עד" – „On Eternal Patrol”
יש המספרים שבזמן האחרון, בלילות שקטים עם אור ירח ניתן לגשת אליך, גוף פלדה יקר, להצמיד אוזן למתכת הקרה שלך ואז לשמוע – חלש, חלש – רחש של דיבור במכשירי קשר. אם מאוד מתאמצים יכולים לפענח משפט אחד החוזר על עצמו שוב ושוב: "תחנות שקמה, כאן משנה, מי נשאר, עבור". אבל אין תשובה ממך, 1 א' – אין קול ואין עונה כי הצוות שלך, ארבעת הלוחמים האמיצים שיצאו אתך לקרב – הם היו – ונשארו עד עצם היום הזה – 


                                                                    בסיור לעולמי-עד.


ואז התעוררתי מהחלום בבהלה, עם זיעה קרה, ודמעות מוזרות בעיניים................


 

21 באפריל 2015

לקראת ים הזיכרון שלח לנו חברנו איציק כהן את השיר הבא:

 

חיילים בוכים

 

חיילים בוכים

בתרמילם

דמעות שבורות

 

אני האיש

היה שם

ובו - חותם אש

 

תעודת הזהות שלי:

ברזל

עשן

דם

ושמות, שמות חקוקים באבן.

 


 

בטקס שנערך במחנה פלוגות ליד הטנק של דני מזרחי וצוותו, הי"ד, צולמו תמונות רבות על ידי זמי רייכל. אפשר לראות את התמונות

 כאן

7 בינואר 2015

מורשת ושושלת בגדוד 87

באחד מימי השבוע הגעתי לבקעת הירדן לאחת הפלוגות בגדוד 87 (החדש) לספר על מורשת גדוד 87 (הישן).

מיד בכניסה למועדון שם נערכה הפגישה, הגיע אלי חייל נרגש והציג עצמו כגיא פרוינדליך בנו של יורם פרוינדליך ז"ל שהחל מליל הפריצה היה יד ימיני כמט"ק שנותר מהמחלקה.

גיא משמש שנים רבות כתותחן באותה פלוגה.

יורם ז"ל היה אמיץ, קר רוח, מקצוען ויחד עם זאת צנוע ומופנם.

אחרי המלחמה כשהיה מחסור במפקדי מחלקה המלצתי על יורם כמ"מ ואכן המלצתי התקבלה ויורם זכה במעט מההכרה שהוא היה ראוי לה.

והנה, השושלת לבית פרוינדליך היא חלק בלתי נפרד מהמורשת של גדוד 87 הישן שיורם היה מאלה שהטביעו בה חותם עמוק.

תודה לגיא ועוד תודה ליורם, יהיה זכרו ברוך!.

יאיר ליטביץ


 

 22 בנובמבר 2014

לא יאומן - הם עוד נמצאים אתנו. ביקור מרגש ב-"בית הקברות לטנקים" הצה"לי. שם נמצא בין היתר הטנק של דני מזרחי הי"ד. ראו כאן את הסיפור.

 

 


 

 

2 במרץ 2014

עם צמצומי סדר-הכוחות הצה"לי, הוצאו מהשרות טנקי ה"מגח" והורדו מהסד"כ מספר עוצבות מילואים.

במהלך החודשים האחרונים פעלו מפקדי החטיבה בהווה ובעבר בשימור מורשת חטיבה 14 על גדודיה ויחידותיה ודרגי הפיקוד השונים בצה"ל ערים לשימור מורשתה של חטיבה 14.

·       הוחלט כי חטיבה 14 תמוזג עם חטיבה 278, שהינה חטיבת טנקי מרכבה, ושם החטיבה המאוחדת יהיה - חטיבה 14.

·       הוחלט כי גדודי החטיבה יהיו 79, 184 ו-87.

כך יהיה סד"כ חטיבה 14 זהה לסד"כ שהוביל את מבצע "אבירי-לב" ב-15-16 באוקטובר 1973 - עם גדוד 87 בחוד.


 

11 בפברואר 2014

בימים אלה סיימנו לשלוח לכל המשמפחות של חללי גדס"ר 87 עותקים של הספר של אלוף (במיל') אמנון רשף "לא נחדול" על לחימת חטיבה 14 במלחמת יוה"כ.

אנחנו מודים לאמנון על התרומה המרגשת.


10 בנובמבר 2013

להלן קישור לשיר מרגש ביותר אודות קרב השריון בחווה הסינית אשר נכתב על ידי גלאי שריר ובת זוגו. גלאי התגייס לצנחנים שנתיים לאחר מלחמת יוה"כ, אך רק בשנה האחרונה נחשף לסיפור קרב השריון האכזרי בחווה הסינית ולכך שהקרב אינו ידוע מספיק לציבור הרחב. גלאי פועל לספר את סיפורנו  בדרכים שונות.

http://www.youtube.com/watch?v=Fog4ROaKmLM

ואלו המילים של גלאי לגדוד סיור 87:

השיר "אבירי השריון בחווה" נכתב זמן קצר לאחר שנחשפנו לעוצמתו וייחודיותו של קרב הגבורה של חטיבה 14 בחווה הסינית. השיר מספר את סיפור הקרב כפי שהבנו אותו.  קולו השקט ומשרה הבטחון ברשת מקדח של מפקדכם הנערץ סא"ל יואב ברום ז"ל, לוקח אותנו ללילה הארוך והנורא ההוא.

לא הרפתקאות ולא תהילה יצאתם לחפש במרחבי המדבר. נשלחתם למשימה, שאין מסוכנת ממנה, ומחירה היה כבד ויקר ביותר. תקוותנו, שהשיר יעזור לספר את סיפורכם, וכך תזכו להוקרה ולתודה שאתם יותר מראויים להגבורתכם, רעותכם ותהילתכם יחיו לנצח.

להלן מילות השיר:

 

צִיר לֶכְּסִיקוֹן לִפְנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה.

יָצָאנוּ חֶרֶשׁ שַׁיָּרָה אֲרוּכָּה.

מְנוֹעִים רוֹעֲמִים, סָבִיב דְּמָמָה.

אוֹיֵב מִלְּפָנִים, מֵאָחוֹרֵינוּ אֻמָּה.

 

פָּגָז בּוֹדֵד נָתַן אֶת הָאוֹת,

נִפְתַח גֵּיהִנּוֹם עֲלֵי אֲדָמוֹת.

אוֹיֵב מְחֻפָּר, חוֹלוֹת בּוֹעָרִים,

אֵשׁ וְעָשָׁן, זַעֲקוּת הַפְּצוּעִים.

 

הִגָּעְנוּ לַצֹמֶת, חָזַרְנוּ לַתֹּפֶת

לְחַלֵּץ אֶת מִי שֶׁנִתָּן.

הַשַּׁחַר עָלָה, כֵּלִים בָּעֲרוּ

וְאַתֶּם נְדַמְתֶּם אִתָּם.

 

צִיר לֶכְּסִיקוֹן, צִיר טִרְטוּר, הֶחַוָּה.

בְּלַּיְלָה אָרוֹךְ וְאָרוּר, הַשַּׁיָּרָה הִתְקַצְּרָה.

עַל גּוּפוֹתֵיכֶם, הַצְּעִירִים, עֲטוּיֵי הַשִּׁרְיוֹן, הַתְּעָלָה נֶחֶצְתָה.

גִּבּוֹרִים אַלְמוֹנִים, אֲהוּבִים יְקָרִים - אַבִּירֵי הָאֻמָּה.

 

הַיַּעַד הוּשָׂג אַךְ הַמַּסָּע עוֹדֶנוּ נִמְשָךְ.

הַשַּׁרְשָׁרוֹת לֹא הִפְסִיקוּ לַנוּעַ, אֲבָק הַמִּדְבָּר לֹא שָׁקַע.

עָבְרוּ עֲלוּמֵינוּ, גָּדְלוּ יְלָדֵינוּ, חָלְפּו אַרְבָּעִים שָׁנָה.

מִי שֶׁהָיָה שָׁם, וּמִי שֶׁאֵינֶנוּ, נוֹתָרְנוּ יַחְדָיו - שַׁיָּרָה.

 

 


27 באוקטובר 2013

לפני מספר שבועות הופיעה בערוץ 1 כתבה קצרה אודות פגישה בין רופא הגדוד לבין 3 פצועים מלפני 40 שנה. הנה הלינק:

http://youtu.be/O65RqKGuBzM


7 בספטמבר 2013

התווסף סיפור אישי נוסף מהמלחמה - זה של יהודה שרייבר - ראו נא במדור סיפורים אישיים.

 


 

7 באוגוסט 2013

נשלח אלינו שיר שמקורו בדור שני ל- 87. מרגש.

 

גדוד 87

 

 

בציר שיק

ובצומת טרטור לכסיקון

על יד האגם המר

נמחק גדוד סיור 87

והחל בנדודיו במדבר

 

נשכח מלבבות פקידי צה"ל

ומלב הרוגי מפקדיו

ונמחק מדפי ההיסטוריה

.כשזכרו רק בקומץ שרידיו

 

ושלושים שנה במדבר

הוא ידע מורדות שעליו

עד שקמו שרידיו מתרדמת

.והפיחו האש בכנפיו

 

וחזרו להאיר דפי ההיסטוריה

מבט אנשיו משתנה

מהגדוד שהיה ונשכח

לזה שהוביל לצליחה והמפנה.

 

 

נכתב על ידי אורי אברהם בתאריך 2013\07\31

בנו של יוסי אברהם , נהג טנק פלוגה א' של רפי מצפון ומאוחר יותר במלחמה של אסף אביזוהר, ולבסוף נהג של ישראל דגן ז"ל בתקרית שלושת הטנקים המפורסמת במבואות איסמעיליה בתאריך 22/10/1973

 


 

15 באפריל 2013

הטכס שהתקיים בערב יום הזיכרון במרכז  השחמט צולם על ידי גל נדלר, בנו של אריה נדלר שנמנה עם לוחמי הגדוד. הסרט נמצא ב- YOUTUBE , להלן הקישור:

http://www.youtube.com/watch?v=tXyMNM9VZ64

 


 9 באפריל 2013

גם השנה כתב כורש הגדול שיר לרגל יום הזיכרון:

 

מתי מדבר

 

"עם שחר הקשבתי לשיח העצים

ליגון הגלים , ההולכים וחוזרים

לחוף שברח ולא חזר

לציפורים איבדו קינם

לכוכבים, הועם אורם

 

השקפתי אל הארץ הדוממת

ראיתי רצף שיש ודם

עלים שנשרו טרם זמנם

פנים מפויחות קלופי עור

צפצופי קשר הולכים וגוועים

 

הדמעות שלנו לא יבשו לעולם

באוזנינו לחש מתמיד של המוות

שאלות חברינו המתים, נוקבות בנו

אין נחמה בשמש מדבר

חושפת לעד – גופות, ומחדלי חיים

 

קו האופק יהא שחור תמיד

ריח העשן והמוות דבקו לעורנו

אנו לבושים מתים וצלקות

נותרנו מצבות עונשין למתים

חסרים לעד מן מנחם,  אימא אדמה

 

יש דממה שתיוותר לעד

חרוטה בבשרנו בחותם כואב

מכוות אש של חיים אוזלים

צעירים הלכנו לארץ הבטחה

ואנו, אחר ארבעים ,מתי מדבר

עדיין סופרים מתים

 

לעולם לא נבוא אל הארץ

אש נשקה לחיינו לעד

מנגד הרי ראינו אותה

לעולם נהיה  בה -

חלק מאחינו המתים."

 


 

     טקס הזיכרון       

לחללי מערכות ישראל

במרכז  השחמט
רח' טאגור 26 רמת אביב
 

40 שנה למלחמת יום הכיפורים

חזית תעלת סואץ - סיפורו של גדוד 87. 

ביום ראשון  14/4    ד' באייר תשע"ג   

  הטקס יפתח בשעה 20:00   בדיוק

   עם צפירת הדומייה הממלכתית

 

יספר את סיפור הגדוד : גדעון כהן , לוחם בפלוגה א'

   מנחה הערב : יעקב לימון

טלפון לבירורים  03-6436948

 


 

לקראת יום הכיפורים תשע"ג שלח לנו יצחק כהן את הדבר הבא:

 

אני משקה עצים מתים- יצחק כהן {כורש}

 

זה שנים אני לוקח את

חבריי המתים

לראות דברים חדשים

אוסף אותם

מחולות "עכביש"  "טרטור"  "אמיר"

ה"חווה הסינית"

מסגול כזה או אחר

מצומת  "שיק"

מטנקים בוערים,זלדות מפויחות

מחולות חרושי פגזים

זרועי דם

 

אני אוסף אותם

ללא שמות, ללא עיניים

לראות-

נוסטלגיה

 

חברים, הרי חלפו כבר  כמעט ארבעים...?

 

מקצות הכאב החרוט

מנסה לתרגם אותם

היום-כאז

אך נותר רק הד

לחדוות הנעורים

 

 

,חלומותינו זה מכבר

ארוגים משדים

עשן ודם.

 

זה עשורים, אני משקה עצים מתים.

 

 

לחברים שלא שבו.

 


בעצרת הזיכרון שהתקיימה ב"יד לשריון בלטרון", בתאריך 13 בספטמבר 2012, הודלקו שבע משואות – אחת לכל מלחמה. מול כל משואה התייצבה משפחה שכולה ומפקד מלווה.

רס"ן (מיל.) יאיר ליטביץ ואח שכול שאחיו נפל ב"חמדיה" במסגרת חטיבה 600 ב 9 באוקטובר 1973, הדליקו את משואת מלחמת יום הכיפורים.

 

להלן מלל ההכרזה לקראת הדלקת המשואה:

 

"את אש המשואה נושא רס"ן במילואים יאיר ליטביץ.

יאיר החל שירותו במלחמת יום הכיפורים כמפקד מחלקה בגדוד סיור 87 והמשיך כמפקד פלוגה בגדוד  79 בחטיבה 14.

לחם באיזור הבלימה ב"כישוף" ו"חמדיה", ובהמשך לחם ב"חווה הסינית", בצומת "טרטור" – "לכסיקון". בהמשך הצטרף עם חמשת הטנקים ששרדו מגדס"ר 87 לגדוד 79"

 


 

19 באוגוסט 2012

לפני מספר ימים יצא הספר "החווה הסינית" מאת הסופר אילן כפיר. מן הסתם מופיע גדוד סיור 87 פעמים רבות. מומלץ לקרוא.

 


אפריל 2012

לקראת יום הזיכרון כתב יצחק כהן ("כורש") שיר חדש -  "פנים".

כמוכן ביקש יאיר ליטביץ לפרסם מקאמה שכתב ב- 2008 - "הצריחון"

 

25 בנובמבר 2011

חברנו יאיר ליטביץ (קודקוד חורש) זכה בפרס יוקרתי -  פרס ספיר ע"ש האחים ספיר ז"ל שנפלו במלחמת יום הכיפורים על תרומה לקידום החקלאות בישראל. לפרטים נוספים - היכנסו ל - 

http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64716&itemId=3151&itemType=0

 


 

7 ביוני 2011

בשעה טובה יצא ספרו של ד"ר עמירם אזוב, הספר נקרא "צליחה" ויצא בהוצאת דביר.

הספר מתאר את קרבות צליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים.

נמצא בחנויות וברשתות.

 

 

 

צליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים היתה אולי המערכה הקשה ביותר שידע צה"ל מעודו. היא היתה חסרת תקדים בעוצמתה ובשחיקת הכוחות הלוחמים והמפקדים שפעלו בה. וכדרכן של מערכות קשות היא העלתה שאלות קשות ומחלוקות שחלקן מהדהדות עד היום. 37 שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים עדיין נאבקות יחידות שנטלו חלק במערכה הזאת על השורה שלהן בהיסטוריה, ופצעיהם של רבים מהלוחמים עדיין מדממים נפשית, פיזית ומטפורית. לא מעטים "נשארו שם" בין הדיונות לצירי האספלט והחול. צליחה הוא הסיכום המוסמך, האמין והאמיץ ביותר של אותן 60 שעות באוקטובר. מחברו ראיין את הדרגים הבכירים ביותר שהשתתפו בתכנון מהלך הצליחה ובביצועו, את חברי המטה הכללי של אותם ימים, את מפקדי האוגדות ועוזריהם ואת הלוחמים בשטח. קולותיהם, גבורתם, תסכולם, מחדליהם והצלחותיהם מקבלים כאן ביטוי. המפות נסרקו, התכנונים נבדקו, הפרוטוקולים של הדיונים בחמ"לים נבחנו, רשתות הקשר הצה"ליות הורצו שוב ושוב. התוצאה היא מסמך חריג שחלק ניכר מהחומרים שמופיעים בו נחשפים כאן לראשונה. זהו מסמך שבוחן את שלושת הימים שבין 15 ל־18 באוקטובר כמו לוויין ריגול: בראייה כוללת, בו־זמנית, של ההתרחשויות השונות במוקדים השונים של הלחימה, אך גם בדיוק ובפרטנות כאילו הונחה זכוכית מגדלת על מפת הקרבות. עמירם אזוב הוא ד"ר להיסטוריה, חבר קיבוץ משמר העמק, בן 59 ואב לשלושה, קצין חי"ר ותותחנים בעת שירותו הצבאי. מרבית מחקריו נעשו עבור מחלקת ההיסטוריה של צה"ל, חלקם הגדול חסוי עד היום. זהו ספרו הראשון.

 


4 במאי 2011

שלום,

אנחנו נירית ותמר מתיכון באר טוביה, משתתפות בפרוייקט שניקרא 'סיפור חייו' , פרוייקט  שעוסק בנופלים שלמדו בתיכון אזורי באר טוביה.

אנחנו לקחנו על עצמנו את הסיפור של עודד פרבר.

נשמח אם נקבל מידע מחברים שלו לגדוד, סיפורים, תמונות ועוד...

0547937307 תמר   tamarooch@walla.com

0502282008 נירית     nirit_no@walla.com

 


15 באפריל 2011

בשעה טובה יצא לאור הספר צ-817831 מאת יאיר ליטביץ.

הספר עוסק בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים, ומתאר את מסלול הלחימה של טנק צ-817831 מפלוגה ג של גדוד סיור 87 מאוגדת שרון וחטיבה 14, ובהמשך לאחר קריסת הגדוד במסגרת פלוגת "חורש" בגדוד 79 עד הפסקת האש.

בספר בין היתר, תיאור אותנטי של מהלך הקרב שניהל גדוד הסיור  בצומת "טרטור-לכסיקון" שלאחריו נאלם קולו של הגדוד מרשתות הקשר.

ועוד בספר, יומן אישי הרואה אור לראשונה שנכתב בימי הלחימה והועבר אלי באדיבותו של  מר איתן שריר שהיה סמל המחלקה שלי בפלוגה ג בגדוד.

הספר יצא לאור בהוצאת אפי מלצר בע"מ, בעריכת הגב. ענבל גרין, ודברי מבוא כתב האלוף במיל. יעקוב (ג'קי) אבן מי שהיה סגנו של האלוף שרון במלחמה.

ניתן להשיגו בחנויות הספרים וברשתות (סטימצקי וצומת ספרים).

פרטים נוספים אפשר לקבל אצל יאיר ליטביץ טל. 050-6241416

או במייל: littwitz1@gmail.com

 

 


 

23 בינואר 2011

שלום

 

מבקש בצער לעדכנך כי ידידי,העיתונאי ראובן שפירא שרשום במצבת כח אדם, איננו עוד עמנו.

 

נקווה   לבשורות טובות ובריאות.

 

גדעון כהן

 


 

22 בספטמבר 2010

במדור "משוררי 87" תמצאו שיר נוסף מפרי עטו של איציק כהן (כורש הגדול).

לקראת יום הכיפורים השנה הופיעה כתבה של רון בן ישי ב-YNET

כידוע היה רון אורח אצל מחלקת הרפואה הגדודית בתחילת המלחמה.

כאן ניתן לקרוא את הקטע מהכתבה המתייחס לגדוד 87

 

 

27 במאי 2010

נתקבל דוא"ל מאמנון רשף, בו הוא מודיע:

שלום לכולכם,

אחרי עמל רב, הצלחנו להכניס באתר האישי של ה"דף לחלל" של יואב, קטעים מרשת הקשר החטיבתית "מקדח" שבהם הוא מתקשר עימי.

הקישור הינו:

http://www.hativa14.org.il/?CategoryID=765&ArticleID=995

לדעתי הריכוז הזה מדהים ומרגש.

אבקשכם ליידע את לוחמי הגדס"ר וכל מי שנראה לכם.

אמנון

 

מומלץ לשמוע

דני

15 בספטמבר 2009

בגליון האחרון של בטאון מפקדת זרוע היבשה (מז"י) הופיע ראיון עם הרופא הגדודי.

לצפייה בכתבה הקליקו על הקישורים בשורה הבאה.

                                    עמ' 1                עמ' 2             עמ' 3

18 במרץ 2009

יאיר ליטביץ כתב שיר מרגש בעקבות הביקור שלו בצומת טרטור-לקסיקון -

השיר נמצא באתר בקטע של "משוררי 87".

10 במרץ 2009

הסרט אודות גדוד סיור 87 נמצא כעת באתר האינטרנט של חטיבה 14. ניתן לצפות בסרט בכתובת:

http://www.hativa14.org.il/?CategoryID=546&ArticleID=586

31 באוגוסט 2008

נותרו מספר מקומות פנויים לטיול לתעלה.  לוחמי גדוד 87 בהיותם גדוד שלחם ליד וביחד עם גדוד 79 מוזמנים. רישום ובירור פרטים אצלי,  ואני אעביר את שמותיהם למארגנים.

מועד הטיול מה 3/11/08 (יום ב בבוקר) עד ה 6/11/08 (יום ה בלילה נחיתה בנתב"ג). עלות הטיול 1080 דולר.

 טלפון שלי: 6241416 -050, מייל: littwitz@walla.com

 בהזדמנות זאת תזכורת - כנס זכרון לחללי גדוד 79 ובכללם חללי פלוגה ח במבואות איסמעיליה יתקיים ב 15/10/08

לוח זמנים - 1500 - 1700 מפגש רעים, 1700 - 1745 טקס זכרון, 1800 - 1930 טקס כללי למורשת גדוד 79

 מצפים לראות את לוחמי פלוגה ח וחבריהם של הנופלים בטקס.

  בברכה, יאיר ליטביץ

 

5 ביולי 2008

היום נוסף קטע אודיו חדש בעמוד "ההיסטוריה של גדוד 87" . בקטע מספר הסמג"ד, צבי אבירם לעיתונאי רון בן-ישי על הסיור בין הארמיות. הראיון המקורי הוקרן בטלויזיה.

30/4/2008   

לקראת יום הזיכרון כתב איציק כהן שיר - שיר יפיפה ומרגש המבטא רגשות המוכרים לרבים מאתנו.......

 

שתיקת האדמה

יצחק כהן

 

האדמה הלוחשת

קוראת

ממעמקים מכוסי אבן

בואה,בואה אלי

 

אני רואה אותם מידי שנה

ולא רואה

מצעדם כבד יותר,גוום כפוף

יותר

עיניהם כבויות

יותר ויותר

 

עיניי נשטפות

שלוח של דמעה

והנה

מתוך האבן

הנכם עולים ועולים

 

ואתם כאן

לא נעזבתם בחולות

לא דיממתם למוות

לא ננטשתם

יללות הכלבים היו הזיה

 

אני רואה

ולא רואה

זוכר

חיוך,מבט,זעקה

ועיניים

עוד עיניים

כל כך הרבה עיניים

 

 

ואתם שם-

קוראים לי מהאדמה השותקת

שרופים,שבורים,מחוררים

ריח עשן בי

מתכת קרה בבשרי ובנפשי

 

האדמה פורשת זרועות

באבן חקוקה

ואני עדיין סופר

סופר את המתים.

 

מאיר ארואסטי אותר אחרי 35 שנים

 

מאיר ארואסטי היה טען קשר בטנק של יורם פרוינדליך ז"ל. טנק זה היה שייך לחטיבה 600 הצטרף למחלקה 1 בפלוגה ג' אחרי קרב השריון בארבע-עשרה לחודש לאחר שטעה בדרכו.

בקרב על הצומת, יורם נפגע מרשף טנק שהיה במחפורת ושאותו השמיד ומאיר שמע ממני בקשר שעליו לכוון את הטנק במקום המט"ק.

הצוות המשיך איתי ולצידי עד הפסקת האש ובכלל זה בקרב נגד חטיבה 25 במסגרת פלוגה ח' בגדוד 79, בסרפיאום ובפוקסטרוט שם השמיד טנק שירה לעברנו ממוצב צפוני מזה שכבשנו .

האיתור של מאיר התאפשר בזכות אותה פיסת קרטון שצילומה מופיע באתר הגדודי שכן צוות זה אינו מופיע ברשימות המקוריות של גדוד הסיור. על פיסת קרטון זאת רשם מנחם קורנויץ קצין השלישות של הגדוד בצהרי יום השבע-עשרה לחודש את השיבוץ הקרבי של פלוגה ח' כפי שמסרתי לו בשעה שחימשנו ותדלקנו את הטנקים כהכנה לקרב נגד חטיבה 25.

בדיעבד מסתבר שהיו אנשים מהגדוד שהכירו את מאיר ולא ידעו שמחפשים אחריו, וכאן אני מודה לגדעון כהן מלוחמי הגדוד על זה שקישר ביני למאיר.

למאיר – ברוך הבא!.

יאיר ליטביץ,   23 באפריל 2008

 

 

דן שמר שהיה לוחם בפלוגה ג' נפטר בשבוע שעבר לאחר מחלה קשה.

 

דני היה משכמו ומעלה -תרתי משמע. לוחם, מורה, מדריך ומחנך.איש משפחה למופת. גיאוגרף,  אוהב עמו ומכיר כל פינה בארץ. 

איש אשכולות. אבדה גדולה למשפחתו, לקיבוצו, לתלמידיו ולידידיו הרבים.

 

בן 57 במותו. השאיר אישה - תרז, חמישה ילדים, בן מאומץ ונכדים.

 

הלויתו התקיימה ביום רביעי, 10.10.07 בקיבוץ פלמ"ח-צובא

 

יהי זכרו ברוך

 

 ישראל יעקובוביץ'

 ירושלים

אתר האינטרנט של חטיבה 14 נולד - מומלץ לבקר בו - www.hativa14.org.il

מומלץ לקרוא את השיר המרגש מאוד של איציק כהן במדור "משוררי גדוד 87".

מתוך לוח השידורים של "קול ישראל" :

האזינו לרשת א' של קול ישראל - ביום א' 14.10 בשעה 12:05 בצהרים, וגם ביום ד' 17.10 בשעה 06:05 . שידור נוסף ביום ו' 19.10 בשעה 21:05 - שיחה עם אנשי גדוד 87 - גדוד הסיור של אוגדת אריאל שרון במלחמת יום הכיפורים שסיפורו לא נודע במשך 30 השנים שלאחר המלחמה.
עורך ומגיש ברוך אסקרוב.

את רשת א' קולטים בתל-אביב/חיפה FM 97.20, ירושלים FM 98.40, גם ב- AM 531. ב- HOT בערוץ 304 וגם באתר האינטרנט של רשות השידור.

4 באוגוסט 2007

גורם לנו נחת וגאוה לגלות שאחד מלוחמי הגדוד זכה להוקרה בעבור עבודתו המקצועית.  מדובר בכתריאל שחורי המכונה בפי כולם " כתרי   ." הוא האיש אשר עשה את הסרט אודות הגדוד שלנו. כתרי היה חובש בפלוגת הג'יפים ונמנה עם החברים הראשונים של הועד למורשת גדוד הסיור 87.

להלן כתבה אודות כתרי כאשר קיבל אות הוקרה במסגרת פסטיבל הקולנוע בירושלים:

כל מי שזכה לעבוד עם כתריאל שחורי בענף הקולנוע ב-35 השנים האחרונות יכול להעיד על הידע , המקצוענות,"החוש" לזהות סיפורים טובים ויוצרים מוכשרים. אך יותר מכל הוא התברך בתכונה נדירה – יושרה, והיא היוצרת את המפיק ואת האדם.

לאחר לימודי קולנוע בארה"ב , החל את דרכו כמנהל ההפקות של סרטי "קסטל" , אז יזם קופרודוקציות עם גופי שידור באירופה הקים את מערך הפסטיבלים , השיווק וההפצה של החברה בעולם.

בשנת 1984 הקים יחד עם רעייתו , המפיקה והבמאית נעמי שחורי , את "בלפילמס" ,שם הפיק למעלה מ-250 סרטים ותוכניות טלויזיה.

כתריאל שחורי היה שותף בקביעת המדיניות שהובילה לשינויים בקולנוע הישראלי.בסוף שנות השמונים כיהן כיו"ר איגוד המפיקים.בשנים אלה הוקמו הטלוויזיה בכבלים והערוץ השני והוא היה בין אלה שהובילו את החקיקה שהבטיחה את מכסת הפקות המקור.

החל משנת 1999 הוא מנהל את קרן הקולנוע הישראלי.בתקופת כהונתו הוביל תהליך מרשים של תנופה והתחדשות בקולנוע הישראלי.

בשנת 2001 נכנס לתוקפו חוק הקולנוע,ששחורי היה בין יוזמיו.סרטים שהופקו בתמיכתה של קרן הקולנוע הישראלי בתקופת כהונתו ,כדוגמת "חתונה מאוחרת" , "כנפיים שבורות" , "ללכת על המים" ועוד רבים זוכים להצלחה רבה. סרטים רבים זכו וזוכים בפרסים בינלאומיים ונרכשים להקרנות מסחריות בחו"ל. על היותו איש רב הישגים ועל תרומה להישגים בתעשייה הקולנועית הישראלית, פסטיבל הקולנוע ירושלים שמח להעניק לו אות הוקרה.

כתרי - החברים שלך בגדוד גאים בך !!!

דני

16 ביולי 2007

לוחמי גדוד סיור 87 ניצבים המומים ובראש מורכן נוכח הידיעה על מותו של מ"פ הג'יפים,  ישראל זהר  אשר הלך לעולמו אתמול, 15 ביולי בשעה 23:30. חבר נפלא, סייר מוכשר, לוחם עז נפש, גיבור עניו וצנוע. יהי זכרו ברוך.

ההלוויה התקיימה בבית הקברות "ירקון" ב- 17 ביולי.

2 ביולי 2007

לדן ולכל אנשי גדוד 87,

אבא שלי , ישראל זהר, אותו אתם מכירים היטב, קיבל לפתע וללא התרעה מוקדמת במוצ"ש האחרון דום לב/הפרעת קצב קשה.

מאושפז מאז בתל השומר בטיפול נמרץ.

כולנו מקווים לנס אולם ע"פ הרופאים, עקב הזמן שעבר עד ההחייאה , ללא חמצן למשך מס' דקות,  נראה שהפגיעה במוח הנה מאד קשה.

גדוד 87 ומורשתו  הנו אולי אחד הדברים החשובים ביותר לאבא ואנו ילדיו גדלנו על מורשתו,

לכן אני מוצא צורך לעדכנכם בפרטים המצערים הללו,

בתקווה לנס ולהחלמה.

אושרי זהר

metaor6@bezeqint.net

            27 ביוני 2007                   

                    הולך ומוקם אתר האינטרנט של חטיבה 14. גדוד 87 פעל רוב הזמן במסגרת חטיבה זו וזוכה מן הסתם למקום ראוי באתר.

                    בין היתר מופיעה רשימה מפורטת של חללי גדוד הסיור. לצערי היו חסרים פרטים אחדים ביחס לתפקידים אותם מלאו הנופלים

                    במלחמה. הצלחנו לברר את רוב הפרטים - אך עדיין חסר נתון אחד. מה היה תפקידו של ציון בן-שלוש ז"ל - איש צוות טנק בפלוגה

                    ב'. האם מישהו זוכר - נא להעביר אלי את המידע בדוא"ל.

                    דני כצנלסון

                    7 ביוני 2007

                    בישיבת הועד למורשת גדוד סיור 87 אשר התקיימה היום, הוחלט פה אחד לצרף את מרים רפפורט, אחותו של

                    רב-סמל דניאל מזרחי ז"ל כחברת ועד. דניאל מזרחי היה מפקדו של הטנק 1 א' בפלוגה ג', והוא נפל יחד עם כל צוותו

                    בקרב הלילי 15-16 באוקטובר 1973.

                    23 במאי 2007

                    לפני שלושה ימים הופיע נציג מטעם הועד למורשת גדוד סיור 87 בפני ועדת ההנצחה של עמותת "יד לשריון".

                    בגמר הדיון הוחלט לאשר הקמת   אנדרטה לגדוד סיור 87  במסגרת פארק האנדרטאות באתר השריון

                     בלטרון.

                    הועד למורשת גדוד הסיור יתכנס בימים הקרובים בכדי לתכנן את העבודה הרבה אשר מחכה לנו עם גיוס תרומות,

                    וביצוע הפרוייקט הגדול והמרגש.

                    סוף סוף יהיה לנו מקום ראוי למפגשים ולטכסי זיכרון.

27 באפריל 2007

בערב יום הזכרון שודרה ברשת ב' של רשות השידור ראיון עם האחיין של דני מזרחי ז"ל, אשר נפל בקרב בליל הצליחה.

לשמיעת הראיון, לחץ כאן

26 בנובמבר 2006

גדוד סיור 87 מרכין ראש ונפרד בעצב מחברנו היקר, לוחם עז-הנפש,  ערן שורק  אשר נכנע למחלתו הקשה לאחר מאבק אמיץ וממושך. הלוויה התקיימה ביום ב', ה- 27 בנובמבר בקיבוץ צרעה.

ערן - לוחמי גדוד 87 מצדיעים לך !!

ראה כתבה על ערן במדור "סיפורים אישיים"

27/9/2006:    לקראת יום כיפור יזם גדעון כהן, שהוא תושב פתח תקוה, כתבה בעיתון המקומי "מלאבס" אודות גדוד סיור 87.

                         מברכים את גדעון על יוזמה ברוכה זו. לכבוד הכתבה הצטלמו כמה חבר'ה ב"פוזה מלחמתית".........

צלם: זאב שטרן

28/7/2006 - מספר חבר'ה מותיקי 87 נפגשו בארוע חגיגי. במקום היה גם פאפאראצ'י שצילם - אז הנה הם.......

הם נראים כמעט כמו ב- 1973..... לא ??

2/7/2006

 

דני שלום,

קראתי את ההודעה באתר הגדוד ואני מתפעל מהמסירות והדאגה הבלתי נלאית שלך ללוחמי הגדוד כמו למשפחות השכולות.

בשמחה רבה אצטרף לכל פעילות שאתה תמליץ ואיני צריך לשמירת פרטיות כדי להודיעך שתרשום אותי. אני מקווה שבמסגרת הזו אוכל להתוודע ללוחמים רבים אחרים שלחמו בגדוד כי למרות שעברו 33 שנים טרם היתה לנו הזדמנות לכך.

 

בידידות והוקרה, יאיר ליטביץ  yairl@shaham.moag.gov.il

30 ביוני 2006

במשך השנתיים שעברו מאז התחלנו את מלאכת גאולת מורשת הגדוד מהשיכחה נפגשתי עם חברים לוחמים רבים אשר עדיין נושאים פצעים וצלקות בנפשם בעקבות הארועים הקשים שכולנו עברנו בגיהנום ששמו מלחמת יוה"כ. למיטב הכרתי אין בינינו אף אחד אשר יכול בהן צדק לאמר שהחוויות הטראומטיות שהיו נחלת כולנו השאירו אותו ללא שריטות – מי פחות ומי יותר. לחלק מאיתנו מדובר בסתם מחשבות אשר תופסות אותו פה ושם ומשפיעות לרעה על מצב הרוח, לאחרים יכולים להופיע סיוטים לעתים רחוקות או קרובות – ולמרבה הצער ישנם מספר לא מבוטל מבין חברינו, אחינו לנשק, אשר מתקשים לתפקד ולנהל חיים תקינים ושלווים עד עצם היום הזה – מעל 30 שנה לאחר שעברנו יחד את התופת.

לאחרונה פניתי ליחידה מיוחדת בתוך חיל הרפואה אשר תפקידה ומטרתה הבלעדיים הם לסייע ללוחמים אשר נושאים עמם עקבות של חוויות קשות כפי שאנחנו חווינו.

אנחנו שוקלים לארגן פגישות קבוצתיות בהנחייה מקצועית ובהשתתפותי – דבר אשר כבר הוכיח את עצמו כאמצעי יעיל ביותר להקלה של עול הזכרונות הכבדים עלינו.

ניתן להתקשר אלי ב- 054-6576778 או בדואר אלקטרוני danny@87th.org.il על מנת להיכלל ברשימת האנשים אשר מעונינים להשתתף – כמובן שהפרטיות מובטחת.

 

דני כצנלסון, רופא גדוד סיור 87

19/3/06

שאול שינה היה חייל בגדוד הסיור מיום הקמתו ושירת בתפקיד אלחוטן. בעת גיוס והתארגנות הגדוד ביום הכפורים התברר שלא נותר לו מקום בנגמ"שים, והוא הועבר לגדוד הקשר האוגדתי בו הוא שירת עד תום המלחמה. מאז ועד היום חש קשר רגשי לגדוד הסיור, וכאשר הקשיב להקלטה של דברי אמנון רשף ויואב ברום לגדוד הסיור לפני יציאתו להובלת מבצע "אבירי-לב" התרגש עד כדי כך שהוא כתב שיר "אמת מצמררת". שיר זה מופיע במדור "משוררי גדוד 87".

15/2/06

היום הגיעו לידינו תמונות מהפגישה האחרונה בין נציגי גדוד הסיור לבין אריק שרון - קצת מעל חודש לפני הארוע המוחי הראשון שלו.    

עם דני כצנלסון

עם יאיר ליטביץ

עם קובי שוחט

עם זמי רייכל

עם עירית מורן (דגן)

נזכרים בימים הקשים ההם

ומדברים בעיקר על הקרב במבואות איסמעיליה

ועל הלוחמים שלא הבאנו הביתה

6/2/06

קבלנו היום אימייל מלוחם שהיה טנקיסט בגדוד 184; בשלב מסויים נשלח לסייע לחטיבה 421 במבצע גרירת אמצעי הצליחה והגיע לחצר. כאשר נפגע הטנק, הוא חולץ על ידי הנגמ"ש של איציק אגם. הוא השתתף בקרב של החווה הסינית בשמחת תורה ונפצע כאשר הנגמ"ש של אגם נפגע (שמואל גרוס וקובי אשבל נהרגו בפגיעה). הוא טופל על ידי דני כצנלסון ופונה. שנים רבות חיפש את יחידת הסיור ש-"אימצה" אותו ורק היום מצא אותנו !!!!!!!. אנו שמחים לצרף את הטנקיסט איציק כהן לשורת לוחמי גדוד סיור 87.

מכתב מאריק שרון  - 06/01/06

היום בצהרים מצאתי בתיבת הדואר שלי מכתב מאריק שרון. המכתב נשלח אלי בתגובה לאיחולי החלמה שהעברתי לו בשמי ובשם לוחמי גדוד סיור 87 בעקבות השבץ הראשון שלו. חברים, תאמינו לי, עמדתי קפוא במקום עם המכתב ביד מספר דקות עד שיכולתי להמשיך בדרכי.

דני כצנלסון                                                                             לצפיה במכתב

 

9/12/2006

שלום וברכה,

רציתי להודות על משלוח תעודת ההוקרה ששלחתם לזכרו של

אחי עמנואל (מנחם דוד) אנגל ז"ל.

 

יישר כח על עבודתכם ותמשיכו לעשות חיל בעבודתכם הברוכה.

 

בברכה

 

רבקה דונט

דקר 6 בני ברק

03-6747745

11/11/2005:

פגישה נוספת עם אריק שרון

לאחר שקרא את הכתבה שהופיעה בעתון "מעריב" בערב יום כיפור האחרון אודות גדוד סיור 87 והקרב האחרון במבואות איסמעיליה, ביקש אריק שרון מדני כצנלסון לתאם פגישה בינו לבין נציגים מתאימים של הגדוד.

הפגישה התקיימה אתמול, ה-10 באוקטובר בערב, בלשכת ראש הממשלה בקריה בתל-אביב. השתתפו עירית מורן, אלמנתו של ישראל דגן, ז"ל – סמ"פ ומפקד כוח הטנקים באיסמעיליה, קובי שוחט – מ"פ פלוגה ח' של גדוד 79 – הפלוגה של שרידי כוח הטנקים של גדוד הסיור, יאיר ליטביץ – שהיה גם מ"פ ומ"מ באותה פלוגה, זמי רייכל שהיה מ"מ שלושת הטנקים, ודני כצנלסון. אריק – בתום יום עבודה מפרך שהוא מנת חלקו כראש ממשלתנו – הקדיש כשעה לפגישה המרגשת בה נתן ביטוי למועקה המלווה אותו מאז מלחמת יום הכיפורים בשל העובדה שמחלקת הטנקים שהושמדה בקרב האחרון נלקחה דווקא מהשרידים של גדוד הסיור, ממנו נשארו כל כך מעטים. לו ניתן הדבר בידו, היה משתדל לשמור ככל האפשר את שארית הגדוד המפואר מפגיעה נוספת.

אריק שמע מהמשתתפים על תחושת הכאב של אנשי הגדוד – במיוחד אלה אשר להם נגיעה ישירה או עקיפה לקרב האחרון באיסמעיליה -  בשל ההרגשה שמדובר באירוע מיותר שמקורו בהחלטות שגויות. כאב זה הוא אשר גרם לאנשי הגדוד לרצות ברבות הימים לספר את סיפורם ברבים.

עירית, בדבריה המרגשים, תארה את התחושות הקשות והכאב שהם חלק בלתי נפרד מחייה מאז נפילת בעלה ישראל. מחד – ישראל ועוד שלושה מלוחמיו שנפלו יחד עמו הם נעדרים – למרות שקיימת מצבה משותפת על קבר אחים בקרית שאול, ומאידך – עקב הפגיעה בשמו הטוב של ישראל על ידי מי שבעינים של עירית ושל עוד רבים מלוחמי הגדוד אחראי על שליחת ישראל וחייליו למוות.

אריק החליט בו במקום ליזום בקרוב קשר עם המצרים על מנת להשיג כל פיסת מידע אפשרי אשר עשוי להביא לאיתור הנעדרים או לפחות להבנה מה עלה בגורלם מאז הצליחו להחלץ מהטנקים הבוערים.

דני מסר לרוה"מ עותק של הסרט על הגדוד וכן עותק של המהדורה החדשה של חוברת הזיכרון של הגדוד.

ראש הממשלה  הודה לדני ולמשתתפים על שטרחו לבוא לפגישה.

 אנחנו, אנשי 87, חזרנו הביתה עם תחושה שגם אחרי 32 שנים יש לגדוד ברמה הממונה מפקד וידיד אשר מרגיש אחריות ודאגה כנה ללוחמיו.

17/10/05:    בעקבות הכתבה ב-"מעריב" שלח קצ'ה מכתב תגובה ליאיר ליטביץ.  לקריאת המכתב

14/10/05:   

                 "מיום הכיפורים שעבר עד יום הכיפורים הזה..........."

                             "What a difference a year made…………………………."                

                 הכנס הגדודי, הכתבות בעיתונות, האיזכור בשידורי רדיו, הפגישה עם ראש הממשלה........

                 אנו מביטים אחורה בשנה שחלפה בסיפוק וגאוה – גדוד סיור 87 השיל מעליו את התוית

                "הגדוד שסיפורו נשכח", ולהבא יוזכר אך ורק כ- "הגדוד שהוביל לצליחה ולמפנה".

                בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה.

                 דני כצנלסון – בשם הועד למורשת גדוד סיור 87.

14/10/05:   במוסף של "מעריב" ליום כיפור הופיעה כתבה מאת אריק בנדר על גדוד סיור 87 - עם דגש על סיפורם של

                 שלושת הטנקים שהושמדו במבואות איסמאיליה עם כניסת הפסקת אש לתוקפה ב- 22 באוקטובר בערב.

                 במוסף של "ידיעות" ליום כיפור הופיעה כתבה נוספת מאת רון בן-ישי על לחימת גדוד סיור 87.

לצפייה בכתבות

24/9/05:     בראש השנה הקרוב תתחיל משפחת חכמון להפעיל את הצימרים - פרטים כאן

21/5/05:    מהיום ניתן להוריד קובץ בפורמט MP3  עם נאומו של אמנון רשף לגדוד הסיור לפני היציאה לקרב הגורלי            

                במסגרת מבצע "אבירי לב" - כפי שהושמע בכנס. ההורדה באמצעות קישור בדף "ההיסטוריה של גדוד 87".

20/5/05:    הכנס הגדודי התקיים במועדו ועל פי התוכנית - תודה לכל מי שטרח ועזר להצלחתו.

10/5/05:      אתמול שודרה תוכנית על הגדוד ב- 'גלי-צה"ל' במסגרת המדור "רצועת הביטחון".

לשמיעת התוכנית, לחץ כאן

27/4/05:    ההזמנות לכנס ב- 19 במאי יצאו מבית הדפוס ותישלחנה בדואר בימים הקרובים לכל מי שנרשם ושלח את טופס

                 ההצטרפות.

                תחילת המפגש תהיה בשעה 17:30 ותחילת טכס הזכרון בשעה 19:00.

25/2/05:    קבלנו היום מכתב ממר אברהם מזרחי, אביו של דניאל מזרחי, ז"ל שהיה המט"ק של 1א' של פלוגה ג'.

                ראה מכתב

19/1/05:     היום גילינו עובדה היסטורית מעניינת - במלחמת עולם השניה היתה יחידה בשם "גדוד סיור 87" בצבא

                ארה"ב. יחידה זו לחמה בשורות הדיויזיה המשוריינת השביעית, והשתתפה בקרבות הקשים באיזור הארדנים

                בדצמבר 1944 - ינואר 1945 - 112 מלוחמיו נהרגו.   [קרא על היחידה]

18/11/04:  פגישה עם מפקד האוגדה, ראש הממשלה, אריאל שרון. השתתפו: דני כצנלסון, דב דכטר,

                יעקב לימון ויאיר ליטביץ. ראה סיכום הפגישה.

16/11/04:   איציק אגם שהיה מ"מ 4 בפלוגה ב' במלחמה ואשר גר זה שנים רבות בקליפורניה, היה בביקור מולדת ובילה

                ערב שלם אצל דני כצנלסון בבית. מסר הרבה פרטים על אירועי המלחמה כפי שזכורים לו.

6/7/04:    נקבע מועד ומקום לכנס הגדודי - יום ה' ה- 19 במאי 2005 - באתר "יד לשריון" בלטרון.

4/7/04:    נשלח מכתב לאריק - ראה נוסח.

                                                                                       

                                                                                                                חזרה לדף הבית